יב) כיצד חולקין לחם הפנים בכל שבתות השנה, משמר הנכנס, שמתחיל את עבודתו באותה שבת, נוטל שש חלות. ומשמר היוצא, שמסיים את עבודתו בשבת זו, נוטל שש. הנכנסין חולקין ביניהם בצפון, שזהו מקום שחיטת קדשי קדשים, שהרי הן מוכנים לעבודה. והיוצאין חולקין בדרום. ובזמן שיהיה יום טוב של אחד משלשה רגלים בשבת, וכן בשבת שבתוך החג, שבזמנים אלו נמצאים במקדש גם כהנים ממשמרות אחרות, חולקין כל המשמרות בשוה בלחם הפנים. וכן אם חל יום טוב הראשון של חג באחד בשבת, חולקין כל המשמרות בשוה מערב יום טוב, שהוא שבת, בלחם הפנים, מפני שהקדימו לבא לעבודה לצורך יום טוב שחל למחרת השבת. וכן אם חל יום טוב האחרון להיות בערב שבת, חולקין כל המשמרות בשוה בלחם הפנים, באותה שבת שהיא מוצאי החג. ודבר זה תקנה, כדי שיתאחרו הכהנים ויתעכבו במקדש בשביל חילוק לחם הפנים, והתועלת בהתעכבותם במקדש היא כדי שאם נתאחר אחד מבעלי משמר ולא בא, ימצא כהן אחר שיעבוד שם.
