ח) אין אומרין שירה אלא על עולות הצבור וזבחי שלמיהם האמורין בתורה, אבל עולות נדבה שמקריבין ממותר תרומת הלשכה, אף על פי שהן של צבור, אין אומרין שירה עליהן. וכן נסכים הבאין בפני עצמן, אין אומרין עליהן שירה.
ט) השיר שהיו הלוים אומרין, ביום הראשון היו אומרין 'לה' הארץ ומלואה'. בשני היו אומרין 'גדול ה' ומהולל מאד בעיר אלהינו הר קדשו' וגו'. בשלישי היו אומרין 'אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפוט'. ברביעי היו אומרין 'אל נקמות ה' אל נקמות הופיע'. בחמישי היו אומרין 'הרנינו לאלהים עוזנו הריעו לאלהי יעקב'. בששי היו אומרין 'ה' מלך גאות לבש לבש ה' עוז התאזר' וגו'. בשבת היו אומרין 'מזמור שיר ליום השבת'. בזמן הקרבת מוספי שבת היו אומרים שירת האזינו, וחולקין אותה לששה פרקים, שסימנם על פי האותיות הפותחות כל פרק, שהם הזי"ו ל"ך, כדרך שקוראין אותה ששה עולים בבית הכנסת בשבת, ואומרין פרק אחד מאותם ששה בכל שבת. גמרו השירה בששה שבתות, חוזרין לראש.
במנחה של שבת אומר 'אז ישיר משה' ו'מי כמוכה' וגו'. במוסף של ראש השנה היו אומרין 'הרנינו לאלהים עוזנו'. ואם חל ראש השנה להיות ביום חמישי, אומר 'הסירותי מסבל שכמו' וגו'. במנחה של ראש השנה היו אומרים 'קול ה' יחיל מדבר' וגו'.
