ספר זמנים: הלכות קידוש החודש, פרק ד, יא-יב
יא) אין מושיבין לעיבור השנה, לא מלך, ולא כהן גדול. והטעם שאין מושיבים מלך, מפני חיילותיו ומלחמותיו, שמא דעתו נוטה בשבילן לעבר או שלא לעבר. והטעם שאין מושיבים כהן גדול, מפני הצנה, שמא לא תהיה דעתו נוטה לעבר, כדי שלא יבא תשרי בימי הקור, והוא טובל ביום הכפורים חמש טבילות:
יב) היה ראש בית דין הגדול, והוא הנקרא 'נשיא', בדרך רחוקה, אין מעברין אותה אלא על תנאי אם ירצה הנשיא, ואם בא ורצה הרי זו מעוברת, ואם לא רצה אינה מעוברת. ואין מעברין את השנה אלא בארץ יהודה, שהשכינה בתוכה, שנאמר 'לשכנו תדרשו'. ואם עיברוה בגליל, מעוברת. ואין מעברין אלא ביום, ואם עיברוה בלילה, אינה מעוברת:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
