641. שמיעה (ג)

הִנֵּה כִּי כֵן, רָאוּי לָאָדָם לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ וְלָרוּץ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ לִשְׁמוֹעַ בַּלִּמּוּדִים, אֲפִילוּ עַל כָּרְחוֹ שֶׁלֹּא בְּטוֹבָתוֹ, וִיבַטֵּל רְצוֹנוֹ מִפְּנֵי רְצוֹן הַבּוֹרֵא, וְסוֹף שֶׁיֶּעֱרַב לוֹ וִיבֻשַּׂם לוֹ. וְיִתֵּן אֶל לִבּוֹ שְׂכַר מִצְוָה, שֶׁשְּׂכַר הֲלִיכָה בְּיָדוֹ, וּשְׂכַר שְׁמִיעָה, וּשְׂכַר עֲנִיַּת אָמֵן יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא, וְשֶׁקּוֹרְעִים לוֹ גְּזַר דִּינוֹ וּמוֹחֲלִים לוֹ עַל כָּל עֲווֹנוֹתָיו, וּמִתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בָּא לִשְׁמָהּ, כִּי מִתּוֹךְ כָּךְ יָבִין כַּמָּה נַחַת רוּחַ עוֹשֶׂה לְיוֹצְרוֹ עַד שֶׁמְּשַׁלֵּם כָּל כָּךְ שָׂכָר טוֹב, וְאֵין לְךָ שָׂכָר טוֹב בָּעוֹלָם כְּמוֹ שָׂכָר זֶה שֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרוֹ.
וְזֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, שֶׁיְּהֵא הָאָדָם מַחְשִׁיב שְׂכַר מִצְוָה אֲפִילוּ כְּדֵי אֶלֶף זְהוּבִים, וּכְמוֹ שֶּׁמִּשְׁתַּדֵּל וְיָגֵעַ וְטוֹרֵחַ לְהַרְוִיחַ אֶלֶף זְהוּבִים, כֵּן יִשְׁתַּדֵּל וְיִטְרַח לְקַיֵּם כָּל דָּבָר טוֹב, וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּמַה שֶׁהוּא אֱמֶת וְיַצִּיב בְּוַדַּאי הַגָּמוּר, שֶׁכָּל מִצְוָה שֶׁהִיא, לֹא יַעַרְכֶנָּה כָּל כֶּסֶף וְזָהָב וּמַרְגָּלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וְטוֹבַת הָעוֹלָם הַבָּא אֵין עֲרֹךְ אֵלָיו, וְאֵין יָד שִׂכְלֵנוּ מַגַּעַת לַהֲבִינוֹ בְּעוֹדֶנּוּ יְצוּרֵי חֹמֶר, עַד שֶׁאָמְרוּ חז"ל 'יָפָה שָׁעָה אַחַת שֶׁל קוֹרַת רוּחַ בָּעוֹלָם הַבָּא מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה', וְהַיְנוּ אֲפִילוּ אִם יִחְיֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה חַיֵּי מֶלֶךְ. צֵא וּלְמַד מִנְּבוּכַדְנֶאצַר הָרָשָׁע, שֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִפְרֹעַ לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה שְׂכַר אַרְבַּע פְּסִיעוֹת שֶׁפָּסַע לִכְבוֹד ה', וְנָתַן לוֹ מַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה עַל כָּל הָעוֹלָם, וּמָשַׁל אֲפִילוּ בְּחַיּוֹת הַשָּׂדֶה, שֶׁרָכַב עַל הָאֲרִי וְקָשַׁר נָּחָשׁ כְּרֶסֶן עַל צַוָּארוֹ. וְאִם כֵּן, אָנוּ, עַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֲפִילוּ רֵיקָנִים שֶׁבָּנוּ מְלֵאִים מִצְוֹת כְּרִמּוֹן, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיִּגְדַּל מְאֹד שְׂכָרֵנוּ לָעוֹלָם הַבָּא.
אַךְ לֹא יֹאמַר הָאָדָם, אִם כֵּן, שֶׁאֲפִילוּ עַל מִצְוָה קְטַנָּה יֵשׁ שָׂכָר גָּדוֹל, אִם כֵּן יֵשׁ לִי דַּי וְהוֹתֵר לָעוֹלָם הַבָּא, וְאֵינִי צָרִיךְ לִטְרֹחַ יוֹתֵר. אֵין הַדָּבָר כֵּן, כִּי הָעוֹלָם הַבָּא הוּא עוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ אָרוֹךְ, וְהַשָּׂכָר הוּא דָּבָר חָשׁוּב מְאֹד, עַד שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת הַרְבֵּה כְּדֵי לִזְכּוֹת לְשָׁעָה אַחַת שֶׁל קוֹרַת רוּחַ לָעוֹלָם הַבָּא. וְעַל כָּל פָּנִים יֵדַע נֶאֱמָנָה שֶׁבְּכָל מַעֲשֵׂה טוֹב שֶׁעוֹשֶׂה, בֵּין בְּמַחְשָׁבָה בֵּין בְּדִבּוּר בֵּין בְּמַעֲשֵׂה, מַרְוִיחַ שָׂכָר רַב מֵאַלְפֵי זָהָב וָכֶסֶף, וְעַל זֶה נֶאֱמַר "אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה, אָז תָּבִין יִרְאַת ה'".