שיעור 522, ספר תהילים, פרק קח, ה-ו

(ה) כִּֽי־גָד֣וֹל מֵֽעַל־שָׁמַ֣יִם חַסְדֶּ֑ךָ וְֽעַד־שְׁחָקִ֥ים אֲמִתֶּֽךָ׃

(ו) ר֣וּמָה עַל־שָׁמַ֣יִם אֱלֹהִ֑ים וְעַ֖ל כָּל־הָאָ֣רֶץ כְּבוֹדֶֽךָ׃

(ה) הנה ה' נוהג עם ברואיו בשני מיני הנהגות, א. ההנהגה הטבעית והקבועה, והיא מכונה בדרך כלל בלשון 'אמת' או 'אמונה', כי כאילו התחייב ה' בעת בריאת העולם שכך ינהגו חוקי הטבע תמיד, ומקיים את נאמנותו. והנהגה זו מיוחסת אל ה'שמים', שהם מקום קביעות השמש הירח והכוכבים, ומקום התקבצות העננים להורדת גשמים, שכל אלו הם דרכי הטבע הקבועים. ב. הנהגה ניסית, והיא מכונה בדרך כלל בלשון 'חסד', שה' מתחסד עם ברואיו לנהוג בהנהגה היוצאת מגדרי הטבע, והנהגה זו מיוחסת אל ה'שחקים', שהם גבוהים מהשמים, ומורים על ההנהגה העליונה המשדדת את מערכות הטבע. אמנם לפי כללים אלו נמצא שבדרכי הטבע אין שום הנהגה של שכר ועונש, ואם ירצה ה' לגמול טוב לצדיקים או להעניש את הרשעים יצטרך לשנות את דרכי הטבע ולנהוג בהנהגה עליונה של השגחה פרטית גלויה, הבאה מה'שחקים', ומאידך ההנהגה הניסית אינה טבעית וקבועה, אלא מתחדשת בכל פעם מחדש ברצון ה', ולפי הבנה זו אין הנהגה של 'חסד' ב'שמים', ולא הנהגה של 'אמת' ב'שחקים', ועתה מלמד אותנו שאין הדבר כן, כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, כי ה' ברא את העולם באופן שגם חוקי הטבע תלויים בהנהגת בני האדם, וכאשר ייטיבו את מעשיהם יֵרדו הגשמים בעיתם והארץ תתן יבולה, ואם ירעו מעשיהם יתקלקלו מחמתם חוקי הטבע ויסבלו רעה ומחסור, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ, כי ההנהגה הניסית אינה דבר המתחדש בכל פעם, אלא הנהגה שה' קבע וסידר מתחילת הבריאה, לעשות ליראיו ניסים היוצאים מגדרי וחוקי הטבע.

(ו) רוּמָה עַל שָׁמַיִם, אֱלֹהִים, כי אתה הסיבה הראשונה המסובבת את כל מערכת הכוכבים והשמים, המשפיעים על הארץ, ולכן גם כאשר תבוא ההשפעה בדרך טבעית יודע אני שהכל בא מכחך ומרצונך, כי גם הטבע בא מיד ה', וְעַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ, כי גם כאשר מצד מערכת הטבע אין לי שום ישועה ותקוה, תהפוך את גמר הדבר שעל הארץ לטובה, בנס גלוי, שגם הוא בא בתמידות בהנהגת ה' (כפי שהתבאר בפסוק הקודם), ואז כל הארץ תאיר מכבודך, בעשותך ליראיך נס להתנוסס.