709. תשובה (יז)

לֹא כְּמוֹ כַּמָּה בּוֹעֲרִים בָּעָם, שֶׁאוֹמְרִים, הַבַּחֲרוּת הוּא פַּעַם אַחַת, וְיֵצֶר הָרַע אוֹמֵר "שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶיךָ". וְיֵשׁ בַּחוּרֵי חֶמֶד שֶׁנָּגְעָה יִרְאַת הַשֵּׁם בְּלִבָּם, וְרוֹצִים לִשְׁמוֹעַ דִּבְרֵי חֲכָמִים וְלָלֶכֶת בְּדַרְכֵי טוֹבִים, אֲבָל הֵם בּוֹשִׁים מֵחַבְרֵיהֶם הָרָעִים הַמַּלְעִיגִים עֲלֵיהֶם בְּדִבְרֵי לַעַג וָקֶלֶס וּשְׂחוֹק, וּמְכַנִּים אוֹתוֹ 'חָסִיד שׁוֹטֶה', עַד שֶׁנִּמְנָעִים מֵעֲשׂוֹת טוֹב. אוֹי לָהֶם לַמַּלְעִיגִים, וּכְבָר כָּתְבוּ חַכְמֵי הַמּוּסָר שֶׁהֵם דּוֹמִים לְשׁוֹדֵד חָמוּשׁ הָעוֹמֵד בַּדֶּרֶךְ וְשׁוֹדֵד אֶת הַמּוֹלִיכִים מַתָּנוֹת לַמֶּלֶךְ, שֶׁבְּוַדַּאי יִרְדְּפֶנּוּ הַמֶּלֶךְ וִימִיתֵהוּ בְּמִיתָה רָעָה וְעוֹנָשִׁים קָשִׁים וּמָרִים. וְזוֹ רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ, שֶׁכְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ חַטָּאִים – רוֹצֶה וְחָפֵץ שֶׁיִּהְיוּ אֲחֵרִים כְּמוֹתוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה 'צָרַת רַבִּים נֶחָמַת שׁוֹטִים', וְלֹא זוֹ הַדֶּרֶךְ לְמִי שֶׁנָּגְעָה אַהֲבַת ה' בְּלִבּוֹ.

אֲבָל הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, יִשְׁתַּדֵּל מְאֹד לַעֲשׂוֹת טוֹב בַּסֵּתֶר וְהַצְנֵעַ לֶכֶת, אַךְ אִם לֹא יוּכַל – לֹא יִמָּנַע מֵעֲשׂוֹת טוֹב מִפְּנֵי לַעַג חֲבֵרָיו, וְלֹא יָשׁוּב מִפְּנֵי כָּל, כִּי מוּטָב לוֹ לָאָדָם שֶׁיִּקָּרֵא שׁוֹטֶה כָּל יָמָיו, וְלֹא יִהְיֶה רָשָׁע לִפְנֵי הַמָּקוֹם שָׁעָה אַחַת. וּכְמוֹ שֶׁבְּמָקוֹם רֶוַח מָמוֹן אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לְלַעַג וָקֶלֶס, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרוֹ, הַמְּשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לַהוֹלְכִים בְּתָמִים.