מסכת כלים, פרק ו, משנה ד
משנה ד: שְׁתֵּי אֲבָנִים שֶׁעֲשָׂאָם כִּירָה וְנִטְמְאוּ, סָמַךְ לָזוֹ אֶבֶן אַחַת מִכָּאן, וְלָזוֹ אֶבֶן אַחַת מִכָּאן, חֶצְיָהּ שֶׁל זוֹ טְמֵאָה וְחֶצְיָהּ טְהוֹרָה, וְחֶצְיָהּ שֶׁל זוֹ טְמֵאָה וְחֶצְיָהּ טְהוֹרָה. נִטְּלוּ טְהוֹרוֹת, חָזְרוּ אֵלּוּ לְטֻמְאָתָן:
משנה ד: משנתנו ממשיכה לברר את דינן של כירות העשויות מכמה אבנים, חלקן טהורות וחלקן טמאות: שְׁתֵּי אֲבָנִים שֶׁעֲשָׂאָם כִּירָה, וכפי שהתבאר לעיל (מ"א) שדי בשתי אבנים המחוברות בטיט כדי לעשות 'כירה' המקבלת טומאה, וְנִטְמְאוּ, ולאחר מכן סָמַךְ לָזוֹ אֶבֶן אַחַת מִכָּאן, וְלָזוֹ אֶבֶן אַחַת מִכָּאן, ואבנים חדשות אלו טהורות הן, ונמצא עתה שיש ארבע אבנים בשורה, שתי החיצוניות טהורות, ושתי האמצעיות היו טמאות, הרי מעתה והלאה משתנה דינן של האמצעיות, וחֶצְיָהּ שֶׁל אמצעית זוֹ הסמוך לאמצעית השניה הטמאה טְמֵאָה כמותה, וְחֶצְיָהּ של אמצעית זו הסמוך לחיצונית הטהורה טְהוֹרָה כמותה. וְכן חֶצְיָהּ שֶׁל אמצעית זוֹ, השניה, הסמוך לאמצעית האחרת, טְמֵאָה כמותה, וְחֶצְיָהּ הסמוך לחיצונית הטהורה, טְהוֹרָה ונמצא ששתי האבנים החיצוניות, וחציין החיצוני של שתי הפנימיות, טהורות. ורק חציין הפנימי של שתי הפנימיות, טמא]. נִטְּלוּ האבנים החיצוניות הטְהוֹרוֹת, חָזְרוּ אֵלּוּ האמצעיות לְטֻמְאָתָן:
הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן".
(ויקרא רבה)
