יז. העושין סלאט"א מקשואין וכיוצא, דחותכין אותם לחתיכות קטנות ונותנין עליהם מלח, אסור להמתין עליהם עד שיקבלו טעם המלח ויזיעו, כדי לשים עליהם החומץ, אלא יזהר לשים עליהם החומץ תיכף ומיד אחר נתינת המלח, ולא ישהה אותם במלח לבדו:
יח. הסלאט"א שעושין מקשואין וכל ירק חי, אסור להניחם בתוך חומץ חזק, כשיעור שיתן על האש וירתיח, דהוי כבוש אפילו כשיעור זה אם החומץ חזק.
