יום שבת
י"א כסלו התשפ"ז

חיפוש בארכיון

שיעור 59, מסכת יבמות, פרק רביעי

עתה מבארת הגמרא את פרטי הדינים ששנינו בברייתא: 'מוֹדִיעִין אוֹתוֹ עוֹנְשָׁן שֶׁל מִצְוֹת', מַאי טַעֲמָא – מה הטעם לכך שמודיעים לו זאת, דְּאִי פָּרֵישׁ נִפְרוֹשׁ – כדי שאם הוא ירצה לפרוש מלהתגייר, יפרוש עתה, ולא איכפת לנו מכך, (דְּאָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ, קָשִׁים גֵּרִים לְיִשְׂרָאֵל כְּסַפַּחַת – כמו צרעת, כיון שהם אוחזים עדיין במעשיהם הרעים, וישראל לומדים מהם. 'וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ עֲוֹן לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה', מַאי טַעֲמָא – מה הטעם לכך, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, כיון שבֶּן נֹחַ נֶהֱרָג כעונש אפילו עַל גזילה של פָּחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה, וְלֹא נִתָּן לְהִשָּׁבוֹן – ואינו יכול להפטר מהעונש על ידי שיחזיר את הממון, והטעם לכך הוא כיון שבן נח מקפיד אפילו על פחות משוה פרוטה ואינו מוחל, ויתכן שכשישמע שעליו להניח בשדהו מתנות עניים, יחזור בו ולא יתגייר).
עוד שנינו, 'וְאֵין מַרְבִּין עָלָיו וְאֵין מְדַקְדְּקִין עָלָיו', מבארת הגמרא מהיכן לומדים זאת, דְּאָמַר קְרָא – שנאמר במגילת רות לגבי רות המואביה שביקשה מנעמי חמותה שתגייר אותה, בתחילה דחתה אותה נעמי בדברים ואמרה לה (רות א טו) 'וַתֹּאמֶר הִנֵּה שָׁבָה יְבִמְתֵּךְ אֶל עַמָּהּ וְאֶל אֱלֹהֶיהָ שׁוּבִי אַחֲרֵי יְבִמְתֵּךְ', ואחר כך נאמר (שם א יח) 'וַתֵּרֶא כִּי מִתְאַמֶּצֶת הִיא לָלֶכֶת אִתָּהּ, וַתֶּחְדַּל לְדַבֵּר אֵלֶיהָ', ולא הירבתה בדברים לדחותה.
'קִבֵּל מָלִין אוֹתוֹ מִיָּד'. מבררת הגמרא, מַאי טַעֲמָא – מדוע מלים אותו מיד. ומבארת, דְּשַׁהוֹיֵי מִצְוָה לֹא מַשְׁהִינָן – לפי שאין שוהים ומתעכבים מלקיים מצוה. 'נִתְרַפֵּא, מַטְבִּילִין אוֹתוֹ מִיָּד'. מדייקת הגמרא, נִתְרַפֵּא, אִין – אכן מלים אותו, לֹא נִתְרַפֵּא, לֹא – אין מלים אותו. מַאי טַעֲמָא – ומה הטעם לכך, דְמַיָּא מַרְזוּ מַכָּה – כיון שהמים מכבידים את חולי הפצע שיש בגוף.
'וּשְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים עוֹמְדִין לוֹ עַל גַּבָּיו'. תמהה הגמרא, כיצד די בשני תלמידי חכמים, וְהָאֲמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, גֵּר צָרִיךְ שְׁלֹשָׁה דיינים שיקבלוהו. מתרצת הגמרא, הָאֲמַר לֵיהּ – הרי כך אמר רַבִּי יוֹחָנָן לְתַנָּא ששנה לפניו ברייתא זו, תְּנִי – עליך לשנות 'שְׁלֹשָׁה', כלומר, ששלשה תלמידי חכמים עומדים על גביו בשעת הטבילה.
'טָבַל וְעָלָה, הֲרֵי הוּא כְּיִשְׂרָאֵל לְכָל דְּבָרָיו'. מבררת הגמרא, לְמַאי הִלְכְתָא – לענין מה הוא נחשב כישראל לכל דבריו. ומבארת, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא, דְּאִי הֲדַר בֵּיהּ – שאם הוא חוזר בו לנהוג כגוי, כְּיִשְׂרָאֵל מוּמָר הֲוֵי – דינו כישראל שהמיר את דתו, ואינו יכול לבטל את גירותו, וְאִי קַדֵּישׁ בַּת יִשְׂרָאֵל – ואם קידש בת ישראל, אפילו לאחר שחזר לסורו לנהוג כגוי, קִידּוּשָׁיו קִדּוּשִׁין, וכדין ישראל מומר.
שנינו בברייתא 'אֶחָד גֵּר וְאֶחָד עֶבֶד מְשׁוּחְרָר', ולא התבאר לענין מה דינם שוה. אַסְּקַהּ – הוציא ופירש רַב פָּפָּא כלל זה לְעִנְיַן טְבִילָה, שרק בזה דינם שוה, ששניהם צריכים לטבול, אֲבָל לְקַבֵּל מצוות אין דינם שוה, שהעבד המשוחרר אֵינוֹ צָרִיךְ לקבל מצוות, דִּכְבָר קִבֵּל עֲלֵיהּ מֵעִיקָּרָא – כיון שכבר קיבל על עצמו עול מצוות כטבל לשם עבדות, שמאותה שעה מתחייב הוא במצוות כאשה, דְּתַנְיָא – שהרי כך שנינו בברייתא, אֶחָד [-בין] גֵּר, וְאֶחָד [-ובין] עבד הלָקוּחַ מִן הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים, צָרִיךְ לְקַבֵּל עליו מצוות, ויש ללמוד מכך, הָא – אבל עבד הלָקוּחַ מִיִּשְׂרָאֵל, והיינו עבד משוחרר שבא להתגייר, אֵינוֹ צָרִיךְ לְקַבֵּל עליו מצוות, מאחר וכבר קיבלם כשטבל לשם עבדות, ועתה רק נוספות עליו המצוות שהיה פטור מהם עד עתה.
הגמרא מביאה עתה ברייתות שונות בענין אשת יפת תואר, שהתירה התורה במלחמה: (תָּנוּ רַבָּנָן – שנו חכמים בברייתא, נאמר בפסוק (דברים כא יב) 'וְגִלְּחָה אֶת רֹאשָׁהּ וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ', ובביאור הציווי 'לעשות' את צפרניה נחלקו תנאים, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, תָּקוֹץ, וגזירת הכתוב היא. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, תְּגַדֵּל, וזו דרך ניוול, כדי שתתגנה בעיניו. וּרְאָיָה לִדְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, שנאמר לגבי הזמן שמרד אבשלום בדוד אביו, והוצרך דוד לברוח מירושלים, ולאחר שנהרג אבשלום על ידי יואב שר הצבא חזר דוד לירושלים, 'וּמְפִיבֹשֶׁת בֶּן שָׁאוּל יָרַד לִקְרַאת הַמֶּלֶךְ, לֹא עָשָׂה רַגְלָיו וְלֹא עָשָׂה שְׂפָמוֹ' (שמואל ב' יט כה), ושם הכוונה שלא גילח את שערו, הָא – מוכח מכך ש'עֲשִׂיָּיה', הַעֲבָרָה הִיא, ואף לגבי 'עשיית' צפרניים באשת יפת תואר, הכוונה שתקצוץ אותם).

"גָּדוֹל מִכּוּלָּם רַב יִצְחָק בְּרַבִּי יַעֲקֹב בֶּן אַלְפַאסִי... חִבֵּר הֲלָכוֹת כְּמוֹ תַּלְמוּד קָטָן, וּמִימוֹת רַב הַאי לֹא נִמְצָא כָּמוֹהוּ גָּדוֹל בְּחָכְמָה." (ספר יוחסין)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?