(קא) מִכָּל־אֹ֣רַח רָ֭ע כָּלִ֣אתִי רַגְלָ֑י לְ֝מַ֗עַן אֶשְׁמֹ֥ר דְּבָרֶֽךָ׃
(קב) מִמִּשְׁפָּטֶ֥יךָ לֹא־סָ֑רְתִּי כִּֽי־אַ֝תָּ֗ה הֽוֹרֵתָֽנִי׃
(קג) מַה־נִּמְלְצ֣וּ לְ֭חִכִּי אִמְרָתֶ֗ךָ מִדְּבַ֥שׁ לְפִֽי׃
(קד) מִפִּקּוּדֶ֥יךָ אֶתְבּוֹנָ֑ן עַל־כֵּ֗֝ן שָׂנֵ֤אתִי ׀ כָּל־אֹ֬רַח שָֽׁקֶר׃
(קא) לא רק שנמנעתי מללכת ב'דרך רעה', שהיא דרך גדולה וראשית המיועדת לרבים, אלא אפילו מִכָּל אֹרַח רָע, שזו דרך קטנה וצדדית של אדם פרטי, גם כן כָּלִאתִי רַגְלָי מללכת בה, לְמַעַן אֶשְׁמֹר דְּבָרֶךָ, ולא אעבור על מצוות התורה.
(קב) אף על פי שהטעמים של משפטי התורה בענינים שבין אדם לחבירו הם ידועים ומובנים בשכל האדם, מכל מקום מִמִּשְׁפָּטֶיךָ לֹא סָרְתִּי, לשפוט על פי שכלי באופן אחר, אלא דנתי רק כפי דין התורה, כִּי אַתָּה הוֹרֵתָנִי משפטים אלו, ומי הוא שיכול לדון בשכלו שלא כפי משפטי התורה.
(קג) מַה נִּמְלְצוּ לְחִכִּי אִמְרָתֶךָ – כאשר אתבונן באמרות התורה, להבין את המליצה, הנמשל הטמון בהם, אמצא שם דברים נשגבים, אשר ימתקו מִדְּבַשׁ לְפִי, כי תחת פשטות המעשים האמורים בתורה יש גם סודות עמוקים וענינים גבוהים.
(קד) מִפִּקּוּדֶיךָ אֶתְבּוֹנָן, שהפקודים הם המצוות המעידות על האותות והמופתים שה' מנהיג בהם את העולם, ועל ידם אכחיש את דברי הזדים המכחישים את דברי התורה (כאמור (פסוק ס"ט) "טָפְלוּ עָלַי שֶׁקֶר זֵדִים אֲנִי בְּכָל לֵב אֶצֹּר פִּקּוּדֶיךָ"), אך התועלת בפקודים אלו אינה רק להכחיש את השקרים הגלויים, המשולים ל'דרך' גדולה וראשית, אלא עַל כֵּן שָׂנֵאתִי אפילו כָּל אֹרַח שָׁקֶר, שזו דרך צדדית וקטנה של שקר, כי על ידי ההתבוננות בפקודים אֶשָׁמֵר אפילו מטעות קטנה באחד מסעיפי ופרטי האמונה.
