798. לוה (א)

טוֹב לַגֶּבֶר כְפַעַם בְּפַעַם שֶׁיִלְוֶה מֵחֲבֵרוֹ, כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוַת פְּרִיעַת בַעַל חוֹב. וְכֵן בְּכַמָּה מִצְווֹת, הָאִישׁ הַיָּרֵא אֶת ה' וְחָפֵץ בְּמִצְווֹתָיו מְבַקֵּשׁ לְהָבִיא אֶת עַצְמוֹ לִידֵי חִיּוּב וּלְקַיְּמָם, וְנִמְצָא זָרִיז וְנִשְׂכַּר.

אֲבָל עַתָּה, רַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ עוֹבְרִים עַל מִצְוָה זוֹ, כְּשֶׁאֵין לָהֶם הַרְבֵּה הַרְוָחָה, אֵין חוֹשְׁשִׁים לִדְחֹק עַצְמָם אֲפִילוּ מְעַט כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוָה זוֹ, וְכַמָּה רָעוֹת עוֹשִׂים, אַחַת, שֶׁגּוֹרְמִים לַמַּלְוִים שֶׁלֹּא יִרְצוּ לְהַלְווֹת עוֹד לַאֲחֵרִים. וְעוֹד, שֶׁהַמַּלְוֶה יִכְעַס בִּרְאוֹתוֹ אֶת הַלֹּוֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ לֶאֱכוֹל לְשָׂבְעָה, וְהוּא אוֹכֵל לְמַעֲדַנִּים, וּמְכַבֵּד אֶת אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו בְּמַלְבּוּשִׁים נָאִים, וְלֹא יוּכַל לְהִתְאַפֵּק מִלִּזְעוֹק מָרָה וּלְקַלֵּל קְלָלָה נִמְרֶצֶת. וְכֵיוָן שֶׁהַלּוֹוֶה וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם נִקְרָא רָשָׁע, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם", וְאָמְרוּ חז"ל שֶׁהַלֹּוֶה מִן הָאָדָם הֲרֵי הוּא כְּלֹוֶה מִן הַמָּקוֹם, רָאוּי לַגֶּבֶר שֶׁיִּדְחַק עַצְמוֹ, וְיִמְכֹּר כֵּלָיו וְכָל אֲשֶׁר לוֹ בַּבָּיִת, וְיִפְרַע לְבַעַל חוֹבוֹ. וּמוּטָב שֶׁיְּהֵא מוּטָל בְּרָעָב וּבְעֵירֹם וּבְחֹסֶר כֹּל, וְאַל יְהִי רָשָׁע לִפְנֵי הַמָּקוֹם שָׁעָה אַחַת. וּבִפְרָט אִם גַּם הַמַּלְוֶה דְּחוּקָה לוֹ הַשָּׁעָה, אוֹ אִם הוּא תַּלְמִיד חָכָם, לֹא יְאַחֵר לְשַׁלֵּם לָהֶם, "כִּי ה' יָרִיב רִיבָם וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ". וְאַף אִם הַמַּלְוֶה הוּא אִישׁ עָשִׁיר, אִם יוּכַל לְפַיְּסוֹ בִּדְבָרִים טוֹבִים שֶׁיַּמְתִּין לוֹ, הִנֵּה מַה טוֹב, וְאִם לָאו – יִּמְכֹּר אֲפִילוּ אֶת מַלְבּוּשׁוֹ כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוַת פְּרִיעַת בַּעַל חוֹב.