מסכת כלים, פרק טו, משנה ו 1

משנה ו: נִבְלֵי הַשָּׁרָה, טְמֵאִין. וְנִבְלֵי בְנֵי לֵוִי, טְהוֹרִין. כָּל הַמַּשְׁקִין, טְמֵאִין. וּמַשְׁקֵה בֵית מַטְבְּחַיָּא, טְהוֹרִין.

משנה ו: נִבְלֵי הַשָּׁרָה – נבלים שמנגנים בהם ושרים עמהם, והנבל עצמו חלול במקום שהנימים עוברים בו, ועל ידי חלל זה נשמע קול הנגינה כראוי, טְמֵאִין – מקבלים טומאה, כיון שדרך המנגנים להניח שם את המעות שהם מקבלים מבני אדם המתאספים לשמוע את ניגונם, והרי זה ככלי שיש לו בית קיבול שהוא מקבל טומאה, וְנִבְלֵי בְנֵי לֵוִי, המנגנים בבית המקדש על הדוכן, טְהוֹרִין, כיון שאינם עשויים לקבל דבר, אלא רק להשמיע כראוי את קול הנגינה.

כָּל הַמַּשְׁקִין, והם שבעת המשקים המכשירים את הפירות לקבל טומאה (והיינו יין, דבש דבורים, שמן זית, חלב, טל, דם ומים), טְמֵאִין – מקבלים טומאה בעצמם, וּמַשְׁקֵה בֵית מַטְבְּחַיָּא – אך המים והדם שבבית המטבחיים בבית המקדש, הלכה למשה מסיני שהם טְהוֹרִין – אינם מקבלים טומאה, ואינם מכשירים את הפירות לקבל טומאה.