827. ריבית (א)

יָדוּעַ חֹמֶר אִסּוּר רִבִּית, שֶׁעוֹבֵר בַּחֲמִשָּׁה לָאוִין, וּנְכָסָיו מִתְמוֹטְטִין, וְיוֹרֵד לַגֵּיהִנֹּם וְאֵינוֹ עוֹלֶה, וְאֵין לוֹ חֵלֶק בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְהָעֹנֶשׁ הָאַחֲרוֹן הִכְבִּיד – שֶׁאֵינוֹ קָם בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים, כְּפִי שֶׁאָמְרוּ חז"ל שֶׁבְּאוֹתָם עֲצָמוֹת שֶׁהֶחֱיָה יְחֶזְקֵאל הַנָּבִיא נִשְׁאַר אֶחָד שֶׁלֹּא קָם לִתְחִיָּה, כֵּיוָן שֶׁהָיָה מַלְוֶה בְּרִבִּית.

וּבַעֲווֹנוֹתֵינוּ, מְצוּיִים רַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ שֶׁמַלְוִים בְּרִבִּית, כִּי לֹא יָדְעוּ חֹמֶר אִסּוּרוֹ, וְגַם מֵחֲמַת שֶׁהִתִּירוּ חֲכָמִים עַל יְדֵי שְׁטַר הֶתֵּר עִסְקָא, סוֹבְרִים בְּדַעְתָּם שֶׁהַכֹּל הוּא דָּבָר אֶחָד, וְנַעֲשָׂה לָהֶם הַכֹּל כְּהֶתֵּר.

וְיֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה פִּרְטֵי דִּינִים בְּהִלְכוֹת רִבִּית שֶׁאֵין בְּנֵי אָדָם בְּקִיאִים בָּהֶם, וְעוֹבְרִים עֲלֵיהֶם, יֵשׁ רִבִּית קְצוּצָה וְיֵשׁ אָבָק רִבִּית, ה' הַטּוֹב יְכַפֵּר בַּעֲדָם. וְדָבָר זֶה גּוֹרֵם שֶׁבְּנֵי אָדָם נַעֲשִׂים עֲנִיִּים וְדַלִּים, צַדִּיק הוּא ה', וְנַחְנוּ פָשַׁעְנוּ וּמָרִינוּ.

וּמִי שֶׁנָּגְעָה יִרְאַת ה' בְּלִיבּוֹ, אִם יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ מָמוֹן שֶׁל רִבִּית – יְמַהֵר לְהַחְזִירוֹ, וְלֹא יַשְׁכֵּן בְּאָהֳלוֹ עַוְלָה, בְּטֶרֶם יֹאבַד גַּם מָמוֹן שֶׁל הֶתֵּר שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ מֵחֲמַת הַמָּמוֹן שֶׁל הָאִסּוּר.