שיעור 642, ספר תהילים, פרק קמ, י-יד

(י) רֹ֥אשׁ מְסִבָּ֑י עֲמַ֖ל שְׂפָתֵ֣ימוֹ יְכַסֵּֽימוֹ׃

(יא) יִמּ֥וֹטוּ עֲלֵיהֶ֗ם גֶּֽחָ֫לִ֥ים בָּאֵ֥שׁ יַפִּלֵ֑ם בְּ֝מַֽהֲמֹר֗וֹת בַּל־יָקֽוּמוּ׃

(יב) אִ֥ישׁ לָשׁוֹן֮ בַּל־יִכּ֪וֹן בָּ֫אָ֥רֶץ אִישׁ־חָמָ֥ס רָ֑ע יְ֝צוּדֶ֗נּוּ לְמַדְחֵפֹֽת׃

(יג) יָדַ֗עְתִּי כִּֽי־יַעֲשֶׂ֣ה יְ֭הוָה דִּ֣ין עָנִ֑י מִ֝שְׁפַּ֗ט אֶבְיֹנִֽים׃

(יד) אַ֣ךְ צַ֭דִּיקִים יוֹד֣וּ לִשְׁמֶ֑ךָ יֵֽשְׁב֥וּ יְ֝שָׁרִ֗ים אֶת־פָּנֶֽיךָ׃

(י) רֹאשׁ מְסִבָּי – הראש של אותם הסובבים אותי עתה כדי לתופסני, עֲמַל שְׂפָתֵימוֹ יְכַסֵּמוֹ – העוון של לשון הרע שדיברו בשפתיהם, יחזור על ראשם ויכסה אותם.

(יא) יִמּוֹטוּ (-יתמוטטו) עֲלֵיהֶם גֶּחָלִים, חטא שפתם, שדיברו לשון הרע, בָּאֵשׁ יַפִּלֵם, ולא יוכלו לברוח מהסכנה, כי יפלו בְּמַהֲמֹרוֹת – בורות עמוקים, בַּל יָקוּמוּ – שלא יוכלו לקום משם, כי יהיו מלאים אש וגחלים.

(יב) אִישׁ לָשׁוֹן – אדם המדבר לשון הרע, בַּל יִכּוֹן בָּאָרֶץ – לא יוכל להתקיים בארץ, ויברח לראשי ההרים, ומשם אִישׁ חָמָס רָע יְצוּדֶנּוּ לְמַדְחֵפֹת – יצוד אותו בכל הר גבוה שימצאנו, וידחפנו אל אותם מהמורות המלאות אש.

(יג) יָדַעְתִּי כִּי יַעֲשֶׂה יְיָ דִּין עָנִי, והוא דוד בעצמו, ויעשה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנִים, שהם אנשיו.

(יד) אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ, כי הצדיקים משיגים את ה' מתוך פעולותיו, ושם ה' הוא הכינוי להשגה זו, הבאה מתוך ראיית מעשיו והנהגותיו, יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ – והישרים, שהם במדרגה גבוהה יותר, ישבו לפניך כקרובים אל המלך היושבים לפניו, וכך ישיגו את אלוהותך וגודלך ואת השגחתך הפרטית.