יום שבת
י"א כסלו התשפ"ז

חיפוש בארכיון

שיעור 84, מסכת יבמות, פרק שביעי

מבררת הגמרא, אַ שְׁכְֻׁחָן לִתְׁרוֻמָה מצאנו לימוד לפסול מאכילת תרומה אשה שנבעלה לפסול לה, לִכְׁהֺנָֻה מנָֻא לָן – –
מנין יש ללמוד שהנבעלת לפסול לה נאסרת להנשא לכהן. ומבארת, יש ללמוד דין זה בקַל וָחֹמֶר מִגְֻׁרוֻ שָה, וֻמַה
גְֻׁרוֻ שָה שֶמֺֻתֶֻרֶת בִֻתְׁרוֻמָה, אם היא בת כהן וגירשה בעלה ללא שילדה לו ילדים, שהרי היא חוזרת לבית אביה
לאכול בתרומה, ומכל מקום פְֻׁסוֻלָה היא מלהנשא לִכְׁהֺנָֻה, ז ו שנבעלה לפסול לה, שדרשנו מפסוקים שהיא אֲסוֻרָה
בִֻתְׁרוֻמָה, אֵינ ו דִֻין האם אין זה קל וחומר שֶפְֻׁסוֻלָה מלהנשא לִכְׁהֺנָֻה. –
תמהה הגמרא, וְׁכִי מַזְׁהִירִין מִן הַדִֻין וכי ניתן ללמוד אזהרת איסור לא תעשה מכח קל וחומר, והרי מקובל בידינו –
שאין לומדים איסור לאו מכח קל וחומר. מתרצת הגמרא, אין זה לימוד מכח קל וחומר, אלא גִֻלֻוֻיֵי מִילְֻׁתָא בְֻׁעַלְׁמָא
הוֻא אין זה אלא גילוי לכך שאיסור אכילת תרומה הוא מחמת שנפסלה לכהונה, וממילא ודאי שמי שנאסרה –
בתרומה אסורה להנשא לכהן, וכיון שאנו יודעים מהפסוק שהנבעלת לפסול נאסרת בתרומה, ממילא יש ללמוד
גם שהיא פסולה להנשא לכהן.
ממשיכה הגמרא ומבארת: וְׁכוֻתִי וְׁעֶבֶד שבאו על בת ישראל, לכאורה לא ניתן ללמוד את פסולה מהפסוק, שהרי
נאמר בו 'ובת איש כהן כי תהיה לאיש זר', ומשמעות לשון 'תהיה' בכל מקום הוא הוויית קידושין, ואילו בגוי
ועבד אין קדושין תופסים כלל, ומכל מקום פָֻסְׁלֵ י פוסלים הם אותה מכח דרשתו דְֻׁרַבִֻי יוֹחָנָן, דְֻׁאָמַר רַבִֻי יוֹחָנָן –
מִ שוֻם ] בשם[ רַבִֻי יִ שְׁמָעֵאל, מִנַֻיִן לְׁכוֻתִי וְׁעֶבֶד שֶבָֻא ו עַל הַכֹֻהֶנֶת וְׁעַל הַלְֻׁוִיָֻה וְׁעַל בַֻת יִ שרָאֵל שֶפְֻׁסָלוֻהָ מלאכול בתרומה –
ומלהנשא לכהן, שֶנֶֻאֱמַר לגבי דינה של אשת כהן לאחר מיתת בעלה )ויקרא כב יג( 'וֻבַת כֹֻהֵן כִֻי תִֻהְׁיֶה אַלְׁ מנָה
וֻגְׁרוֻ שָה וְזֶרַע אֵין לָהּ וְשָבָה אֶל בֵית אָבִי ה כִנְעוּרֶי ה מִלֶחֶם אָבִי ה תֹאכֵל וְכָל זָר לֹא יֹאכַל ב ו', ויש ללמוד מפסוק זה
שרק מִי שֶיֵֻ ש ל ו אַלְׁמָנוֻת וְׁגֵירוֻ שִין בָֻהֻ שקדושיו תופסים בה, וממילא יכולה היא להתאלמן או להתגרש ממנו, –
לגביו נאמר שאם מת או גירשה חוזרת לאכול בתרומת בית אביה, יָצְׁא ו מכלל זה כֻוֻתִי וְׁעֶבֶד, שֶאֵין לָהֶם אַלְׁמָנוֻת
וְׁגֵירוֻ שִין בָֻהֻ , שהרי אין קדושי גוי ועבד כנעני תופסים בבת ישראל כלל, וביאתם פוסלת את האשה לעולם
בתרומה.
ממשיכה הגמרא ומבררת, אַ שְׁכְֻׁחָן מצאנו לימוד מהפסוק לדין זה לגבי כֹֻהֶנֶת בת כהן, שביאת פסול אוסרתה – –
בתרומה, לְׁוִיָֻה וֻבַת יִ שרָאֵל שהיו נשואות לכהן, ומת והניח להם בנים, שאוכלות הן בתרומ, מִנַֻיִן שביאת פסול
אוסרתם באכילת תרומה. מבארת הגמרא, נַמִֻי מֵהָכָא גם דין זה נלמד מכאן, וכפי שדרשנו לעיל, מיתור הלשון –
של 'בַֻת' 'וֻבַת'.

משנה
משנתנו ממשיכה לברר את דיני אכילת תרומה: הָאוֹנֵס, וְׁהַמְׁפַתֶֻה, שאין כוונתם לקדושין, וְׁהַ ש וֹטֶה, שאין קדושיו
קדושין, שבאו על אשה, לֹא פֻוֹסְׁלִין אותה בביאתם מלאכול בתרומה, וְׁלֹא מַאֲכִילִין אותה בתרומה מכח ביאה זו,
כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי
הלכות ביום'
ובתנאי שהם כשרים לבא בקהל. וְׁאִם אֵינָן רְׁאוֻיִין לָבֹא בַֻקָֻהָל, כגון ממזר ושאר פסולי קהל, הֲרֵי אֵלֻ ו פֻוֹסְׁלִין
בביאתם.
מבארת המשנה, כֵֻיצַד 'לא פוסלין', הָיָה יִ שרָאֵל כשר שֶבָֻא עַל בַֻת כֹֻהֵן, באונס או בפיתוי שלא לשם קדושין הרי זה
לא פסלה, אלא תמשיך ותֹֻאכַל בִֻתְׁרוֻמָה של בית אביה, כפי שהיתה מותרת בה קודם לכן. עִבְֻׁרָה אם התעברה –
אותה בת כהן מביאה זו, לֹא תֹֻאכַל בתרומה, שהרי נאמר )ויקרא כב יג( 'וְשָבָה אֶל בֵית אָבִי ה כִנְעוּרֶי ה', ולאחר
שהתעברה אינה 'כנעוריה'. נִתְׁחַתֵֻךְׁ הָעֺבָֻר בְֻׁמֵעֶיהָ והפילתו, תחזור ותֹֻאכַל בתרומה.
מבארת עתה המשנה כיצד 'לא מאכילין', הָיָה האונס או המפתה כֹֻהֵן הַבָֻא עַ ל בַֻת יִ שרָאֵל, הרי זו לֹא תֹֻאכַל
בִֻתְׁרוֻמָה, כפי שהיתה אסורה באכילת תרומה קודם לכן, שהרי אינה לא בת כהן ולא אשת כהן, וביאה זו אין
בכוחה להאכילה. עִבְֻׁרָה אם התעברה מביאה זו, גם כן לֹא תֹֻאכַל, כיון שעובר אינו מאכיל את אמו בתרומה, –
שנאמר )ויקרא כב יא( 'וִילִיד בֵית ו הֵם יֹאכְלוּ בְלַחְמ ו', ודרשו חכמים שרק מי שכבר נולד בכוחו להאכיל בתרומה,
ולא מי שעדיין עובר הוא. אבל אחרי שיָלְׁדָה ולד זה, שהוא מיוחס לאביו והוא כהן, תֹֻאכַל בתרומה, שהרי היא אמו
של תינוק כהן, והרי היא אוכלת בתרומה מכוחו, נִמְׁצָא כֹֻח ו שֶל בֵֻן גָדוֹל מִ שֶל אָב, שהרי האב בביאתו אינו מאכילה
בתרומה, כיון שלא היתה זו ביאה לשם קדושין, ואילו הבן, לאחר שנולד, מאכילה בתרומה.

"גָּדוֹל מִכּוּלָּם רַב יִצְחָק בְּרַבִּי יַעֲקֹב בֶּן אַלְפַאסִי... חִבֵּר הֲלָכוֹת כְּמוֹ תַּלְמוּד קָטָן, וּמִימוֹת רַב הַאי לֹא נִמְצָא כָּמוֹהוּ גָּדוֹל בְּחָכְמָה." (ספר יוחסין)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?