תפילת שחרית, תחנון (צ)

תחנון

וְנַפְשִׁי גם נִבְהֲלָה מְאֹד(-פחדה שלא אמות מגודל היסורים), וְאַתָּה יְהֹוָה – עַד מָתָי תביט ביסורַי ולא תרפאני מהם.

שׁוּבָה יְהֹוָה מחרון אפך, חַלְּצָה – שחרר את נַפְשִׁי מחליי; וגם אם עדיין לא לקיתי כְּפִי מעשי הרעים – הוֹשִׁיעֵנִי נא לְמַעַן מדת חַסְדֶּךָ (-לפנים משורת הדין).

כִּי הלא (-אם אמות מגודל היסורים) אֵין בַּמָּוֶת זִכְרֶךָ – אין לאחר המות האפשרות להזכיר את שמך; בִּשְׁאוֹל הקבר מִי יוֹדֶה לָּךְ – מי ישבח אותך (-מה שאין כן אם תרפאני, הלא אזכיר שמך ואודה לך על כך).

יָגַעְתִּי והתעייפתי בְּאַנְחָתִי המרובה על הצרות, אַשְֹחֶה – אלכלך בְכָל לַיְלָה את מִטָּתִי בדמעות (-כי בלילה מכביד החולי, רד"ק); בְּדִמְעָתִי המרובה עַרְשִֹי אַמְסֶה – ארטיב ואמיס את מטתי.