מסכת כלים, פרק יח, משנה ד

משנה ד: מַלְבֵּן שֶׁנְּתָנוֹ עַל לְשׁוֹנוֹת, רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה מְטַמְּאִין, רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֲרִין. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, מַה שָּׁנָה זֶה מִמַּלְבְּנֵי בְנֵי לֵוִי, שֶׁמַּלְבְּנֵי בְנֵי לֵוִי טְהוֹרִין:

משנה ד: מַלְבֵּן – קורה בצורת מלבן הניתנת בתוך מסגרת המיטה, שֶׁלא חיברו למיטה עצמה כפי האופן שהתבאר לעיל (מ"ג), אלא נְּתָנוֹ עַל לְשׁוֹנוֹת – לוחות עץ שתחת המטה, ועליהם הניח את המלבן, ונמצא שאינו מחובר כלל למיטה, רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה מְטַמְּאִין – סוברים שהמלבן מקבל טומאה, כיון שסוף סוף הוא צמוד למיטה ונוגע בה, ורַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֲרִין, כיון שאינו מחובר למיטה, והרי זה כשאר פשוטי כלי עץ, שאם אין להם בית קיבול אינם מקבלים טומאה. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כטעם לשיטתו, מַה שָּׁנָה – במה שונה מלבן זֶה מִמַּלְבְּנֵי בְנֵי לֵוִי, שהתבאר לעיל (מ"ג) שֶׁמַּלְבְּנֵי בְנֵי לֵוִי טְהוֹרִין כיון שאינם מחוברים למיטה ועשויים להיטלטל עם בני לוי ממקום למקום, ואף מלבן זה, כיון שאינו מחובר למיטה, אינו מקבל טומאה.