מסכת כלים, פרק יח, משנה ז

משנה ז: כֶּרַע שֶׁהָיְתָה טְמֵאָה מִדְרָס, וְחִבְּרָהּ לַמִּטָּה, כֻּלָּהּ טְמֵאָה מִדְרָס. פֵּרְשָׁה, הִיא טְמֵאָה מִדְרָס, וְהַמִּטָּה מַגַּע מִדְרָס. הָיְתָה טְמֵאָה טֻמְאַת שִׁבְעָה וְחִבְּרָהּ לַמִּטָּה, כֻּלָּהּ טְמֵאָה טֻמְאַת שִׁבְעָה. פֵּרְשָׁה, הִיא טְמֵאָה טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְהַמִּטָּה טְמֵאָה טֻמְאַת עָרֶב. הָיְתָה טְמֵאָה טֻמְאַת עֶרֶב וְחִבְּרָהּ לַמִּטָּה, כֻּלָּהּ טְמֵאָה טֻמְאַת עָרֶב. פֵּרְשָׁה, הִיא טְמֵאָה טֻמְאַת עֶרֶב, וְהַמִּטָּה טְהוֹרָה. וְכֵן הַשֵּׁן שֶׁל מַעְדֵּר:

משנה ז: כֶּרַע של מטה, שֶׁהָיְתָה טְמֵאָה טומאת מִדְרָס, וכגון שדרס עליה זב בעודה תלושה ועומדת בפני עצמה, וְחִבְּרָהּ לַמִּטָּה, אף שהיתה המטה טהורה, משעה שחיבר לה את הכרע הטמאה נעשית כֻּלָּהּ טְמֵאָה מִדְרָס, כיון שהחיבור מחשיב את כל המטה לכלי אחד, ומתוך שהכרע טמאה טומאת מדרס אף כל המטה טמאה טומאת מדרס. פֵּרְשָׁה אותה כרע מן המטה, הִיא – הכרע עצמה נשארת טְמֵאָה טומאת מִדְרָס, וְהַמִּטָּה טמאה טומאת מַגַּע מִדְרָס, שהרי נגעה בכרע שהיתה טמאה טומאת מדרס.

כרע של מטה שהָיְתָה טְמֵאָה טֻמְאַת שִׁבְעָה, והיינו שנגעה במת, שהיא טמאה שבעה ימים וצריכה הזיית אפר פרה אדומה בשלישי ובשביעי, וְחִבְּרָהּ לַמִּטָּה, המטה כֻּלָּהּ טְמֵאָה טֻמְאַת שִׁבְעָה, כיון שהחיבור מחשיב את הכל לכלי אחד. פֵּרְשָׁה אותה כרע מהמטה, הִיא – הכרע עצמה נשארת טְמֵאָה טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְהַמִּטָּה טְמֵאָה רק טֻמְאַת עָרֶב, והיינו טומאת ראשון לטומאה, כדין כלי שנגע בכלי שהוא אב הטומאה, ומטבילים אותה ונטהרת בערב.

כרע של מטה שהָיְתָה טְמֵאָה טֻמְאַת עֶרֶב, וכגון שנגעה באב הטומאה ונעשית ראשון לטומאה, וְחִבְּרָהּ לַמִּטָּה, המטה כֻּלָּהּ טְמֵאָה טֻמְאַת עָרֶב. פֵּרְשָׁה אותה כרע מן המטה, הִיא – הכרע עצמה נשארת טְמֵאָה טֻמְאַת עֶרֶב, וְהַמִּטָּה טְהוֹרָה לגמרי, כיון שאינה מחוברת עוד לכרע, ואף שנגעה בכרע, אין מגע זה מטמא, שאין כלי נטמא מכלי אלא כשהוא אב הטומאה, ואילו כלי שהוא ראשון לטומאה אינו מטמא במגעו כלי אחר.

וְכֵן הַשֵּׁן שֶׁל מַעְדֵּר, כלומר, שני הדינים האחרונים שייכים גם במעדר של עץ שיש לו שיני מתכת, שדרך לחברם ולהסירם, ומשמש המעדר לחפירה באדמה או להפוך בו את השיבולים, שאם היתה השן שלו מפורקת ונטמאה טומאת שבעה, ואחר כך חיברוה למעדר, נעשה המעדר גם כן טמא טומאת שבעה, ואם פירקוהו נשארת השן טמאה טומאת שבעה, והמעדר טומאת ערב בלבד. ואם היתה השן טמאה טומאת ערב וחיברוה למעדר, נעשה המעדר טמא טומאת ערב, ואם חזרו ופירקו את השן, נשארת השן טמאה טומאת ערב והמעדר עצמו טהור (אבל טומאת מדרס אינה שייכת באופן זה, כיון שאין מעדר נטמא כלל טומאת מדרס).