ספר נשים: הלכות אישות, פרק טו
ו) היו לו בנים בגיותו, ונתגייר הוא והם, הרי זה קיים מצוה זו, ואף על פי שלאחר שנתגיירו אינם נחשבים כקרובים זה לזה. אך אם היו לו בנים והוא עבד כנעני, ונשתחרר הוא והם, לא קיים מצות פריה ורביה עד שיוליד אחר שנשתחרר, כיון שהעבד אין לו יחוס:
ז) לא ישא אדם עקרה, וזקנה, ואילונית (-שאינה ראויה ללדת), וקטנה שאינה ראויה לילד, אלא אם כן כבר קיים מצות פריה ורביה, או שהיתה לו אשה אחרת לפרות ולרבות ממנה. נשא אשה ושהתה עמו עשר שנים ולא ילדה, הרי זה יוציא, ויתן כתובה, או ישא אשה הראויה לילד. ואם לא רצה להוציא, כופין אותו ומכין אותו בשוט עד שיוציא, כדין כל אדם המסרב לקיים מצוות עשה. ואם אמר איני בועלה והריני שוכן עמה בפני עדים כדי שלא אתיחד עמה, בין שאמרה היא בין שאמר הוא אין שומעין להם, אלא יוציא, או ישא אשה נוספת הראויה לילד:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
