ספר נשים: הלכות אישות, פרק טז
יח) כל מקום שאמרנו לא תפרע אלא בשבועה, אומרים לה בית דין 'השבעי וטלי'. ומקום שאמרנו תפרע שלא בשבועה, אומרים לבעל 'עמוד ותן לה, ואין אתה נאמן בטענה זו עד שתביא ראיה לדבריך':
יט) אמר הבעל מעצמו, תשבע לי על טענתי, אומרין לה השבעי וטלי, ותשבע בנקיטת חפץ של קדושה בידיה. התנית עמו שתגבה כתובתה בלא שבועה, או שתהא נאמנת בכל מה שתטעון, גובה ממנו בלא שבועה כלל. אבל אם באה לגבות מיורשיו, אף באופנים אלו תשבע ואחר כך תטול.
כ) התנית עמו שתגבה כתובתה מיורשיו בלא שבועה, או שתהיה נאמנת בכל מה שתטעון על יורשיו, הרי זו נוטלת מהן בלא שבועה. אבל אם באה לטרוף מנכסים משועבדים שביד הלקוחות, לא תטרוף אלא בשבועה, ואף על פי שהאמינה הבעל, שאין תנאי הבעל מועיל אלא עליו ועל יורשיו, אבל להפסיד ממון אחרים, והם הלקוחות, אינו מועיל:
<p>שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!</p>
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
