מסכת כלים, פרק כד, משנה ה

משנה ה: שְׁלֹשָׁה תַרְבּוּסִין הֵן. שֶׁל סַפָּרִין, טָמֵא מִדְרָס. שֶׁאוֹכְלִין עָלָיו, טָמֵא טְמֵא מֵת. וְשֶׁל זֵיתִים, טָהוֹר מִכְּלוּם:

משנה ה: שְׁלֹשָׁה תַרְבּוּסִין – ארגזים עשויים מעור הֵן, שדיניהם שונים לגבי טומאה וטהרה, תרבוס שֶׁל סַפָּרִין, שהמסתפר יושב בארגז גדול שכזה כדי שלא יתפזרו שערותיו בכל הבית, כיון שהוא עומד לישיבה הרי הוא טָמֵא טומאת מִדְרָס. ותרבוס שֶׁאוֹכְלִין עָלָיו, כיון שאם ישב עליו אדם יקימוהו ממקומו כדי להשתמש בו למאכלים, שזהו עיקר שימושו, טָמֵא טְמֵא מֵת ושאר טומאות, אך אינו נטמא טומאת מדרס, כיון שאינו עומד לישיבה. וְתרבוס שֶׁל זֵיתִים – ששוטחים עליו זיתים כדי שיבשילו קודם שכותשים אותם בבית הבד להוציא שמן, הרי הוא טָהוֹר מִכְּלוּם, כיון שאינו משמש את גוף האדם אלא את תשמישי האדם, וכלי כזה אינו מקבל טומאה כלל.