ספר נשים: הלכות אישות, פרק יח
יז) נפלה לפני יבם קטן, אין לה מזונות, עד שיגדל ויהיה דינו כשאר היבמין:
יח) מי שייחד קרקע לאשתו במזונותיה בשעת מיתה, ואמר 'יהיה מקום פלוני למזונות', הרי ריבה לה מזונות, ואם היה שכרו (-רווחי אותה קרקע) פחות משווי המזונות הראויות לה, נוטלת את השאר משאר נכסים, ואם היה שכרו יותר מן הראוי לה, נוטלת הכל. אבל אם אמר לה 'יהיה במקום פלוני במזונותיה', ושתקה, אין לה אלא פירות אותו מקום בלבד, שהרי קצץ לה מזונות, והסכימה לכך:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
