64. אחים (ג)

וְעִקָּר הָאַהֲבָה הִיא אַהֲבַת הַנֶּפֶשׁ, כִּי אֵיךְ יִרְאֶה בָּרַע אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת אָחִיו בְּעוֹלָם הָאֱמֶת, וְתַגִּיעַ בּוּשָׁה וּכְלִמָּה לְנֶפֶשׁ אָבִיו וְאִמּוֹ, לָכֵן אִם רוֹאֶה אֶת אָחִיו שֶׁהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ רָעָה, אוֹ שֶׁעוֹשֶׂה דָּבָר שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, אוֹ שֶׁאֵינוֹ נִזְהָר בְּעַצְמוֹ כָּרָאוּי, יָחוּס עַל נֶפֶשׁ אָחִיו וְעַל נֶפֶשׁ הוֹרֵיהֶם, וְיוֹכִיחֵנוּ בְּאַהֲבָה, בְּנֹעַם שִׂיחַ, בְּחֵן וְחֵךְ מָתוֹק וְלָשׁוֹן רַכָּה, בִּדְבָרִים טוֹבִים הַיּוֹצְאִים מִן הַלֵּב וְנִכְנָסִים לַלֵּב, וְיַרְבֶּה לְדַבֵּר אֵלָיו עַד שֶׁיַּחְזִירֶנוּ לַמּוּטָב. וּבְכָל אֲשֶׁר יוּכַל לְזַכּוֹת אֶת אָחִיו וְאֶת בְּנֵי אָחִיו בְּתוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים – כָּכָה יַעֲשֶׂה, וְיִשָּׂא בְּרָכָה מֵאֵת ה' וּמֵאָבִיו וְאִמּוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר הוּא עוֹשֶׂה עִם אָחִיו וּבֵית אָבִיו.