מאמר רביעי, כג 3

המשך כג. החבר: אל תביט על ישראל בבוז, בגלל עבודת הבעלים בימיהם, ותפאר ותשבח את הפילוסופים הרחוקים מעבודה זרה, ומשתדלים באמונת היחוד. שים לב עד כמה דעת רבים מהם ספוגה באפיקורסות, ולא עוד אלא שמפרסמים את האפיקורסות ומשוררים שירים ידועים שנאמר בהם שאין מושל על מעשי בני אדם, ולא גומל שכר, ולא מעניש עליהם, דברים שעם ישראל לא הואשם בהם מעולם. עובדי הבעלים שמרו את התורה, ובתוספת לכך בקשו להפיק תועלת מהצלמים, שיורידו להם שפע מהרוחניות, כי התועלת מעבודות אלו היתה גלויה ומפרסמת באותו זמן. ואם לא תאמר כן, ותחשוב שכפרו בתורת משה, למה לא קבלו על עצמם את דתות הגויים אשר גלו אליהם ושבו אותם שם, שהרי אפילו מנשה וצדקיהו, שלא היו בישראל מכעיסי ה' כמותם, לא רצו לעזוב את תורת ישראל, הם עבדו עבודה זרה כי התאוו לתוספת ברכת ממון ונצחון, בזכות אותם כוחות שבזמנם היו מנוסים שהם מועילים. והראיה שכוחות אלה יש בהם ממש, היא) שהזהיר הבורא מלהשתמש בהם. לו היה היום אותו פרסום לעבודה זרה כמו שהיה בזמנם, היית רואה אותנו ואותם מתפתים להם, כפי שאנו מתפתים לשארית הבלי הגויים כגון האצטגנינות, הלחשים, הקמעות ושאר דברים שהנסיון הטבעי מבטל אותם, למרות שהתורה דוחה ואוסרת אותם.