מסכת כלים, פרק כח, משנה ט

משנה ט: כֶּסֶת הַסַּבָּלִין, טְמֵאָה מִדְרָס. מְשַׁמֶּרֶת שֶׁל יַיִן, אֵין בָּהּ מִשּׁוּם מוֹשָׁב. סְבָכָה שֶׁל זְקֵנָה, טְמֵאָה מִשּׁוּם מוֹשָׁב. חָלוּק שֶׁל יוֹצֵאת הַחוּץ הֶעָשׂוּי כִּסְבָכָה, טָהוֹר. הָעוֹשֶׂה בֶגֶד מִן הַחֵרֶם, טָהוֹר. וּמִזּוּטוֹ, טָמֵא. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, אַף הָעוֹשֶׂה בֶגֶד מִן הַחֵרֶם וּכְפָלוֹ, טָמֵא:

משנה ט: כֶּסֶת הַסַּבָּלִין – כרית קטנה שהסבלים מניחים על ראשם או על כתפם, כדי שלא יזיקו להם המשאות שהם נושאים, כיון שלפעמים הם יושבים עליה, הרי היא טְמֵאָה מִדְרָס. מְשַׁמֶּרֶת – מסננת שֶׁל יַיִן, אֵין בָּהּ מִשּׁוּם מוֹשָׁב, כיון שמחמת השמרים שיש בה אין יושבים עליה כלל. סְבָכָה (-כעין כיפה שעל ראשה) שֶׁל זְקֵנָה, העשוי כעין רשת, ולפעמים היא יושבת עליה, הרי היא טְמֵאָה מִשּׁוּם מוֹשָׁב (ואמנם לעיל (פכ"ד מט"ז) אמרו שהיא טמאה טומאת מת ומשמע שאינה טמאה טומאת מושב, שם מדובר במין סבכה אחר, שאין דרך לישב עליו כלל). חָלוּק שֶׁל יוֹצֵאת הַחוּץ (-זונה) הֶעָשׂוּי כִּסְבָכָה – כעין רשת, ודרך הנקבים שבחלוק נראה בשרה, הרי הוא טָהוֹר, כיון שאינו ראוי כלל ללבישה, ואין לו שם 'בגד'. הָעוֹשֶׂה בֶגֶד מִן הַחֵרֶם – רשת של דייגים, טָהוֹר, כיון שבשרו נראה דרך הנקבים שברשת ואינו ראוי ללבישה, אין לו שם 'בגד'. וּמִזּוּטוֹ – אם עשה בגד מהחלק התחתון שברשת הדייגים, שהוא עשוי מאריג העשוי בצפיפות כמו בד, ומניחים שם את המזונות למשוך את הדגים, טָמֵא – הרי זה מקבל טומאה, ככל בגד. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, אַף הָעוֹשֶׂה בֶגֶד מִן הַחֵרֶם – הרשת של הדייגים, וּכְפָלוֹ, שבאופן זה אין בשרו נראה כל כך, הרי זה נחשב 'בגד', וטָמֵא – מקבל טומאה.