מאמר רביעי, כח-כט
(שימו לב: דילגנו כאן קטעים מסוימים הנוגעים לעניני קבלה וסתרי תורה)
כח. הכוזרי: אני רוצה שתציג בפני מעט מחכמת חכמי ישראל מאסטרונומיה, דברים שהם זהים עם חכמתם של חכמי הטבע.
כט. החבר: כבר הערתי לך אודות ידיעתם והסתכלותם באפן ברור ואמתי בענינים האסטרונומים ידיעה אמתית ללא שבוש, והראיתי לך את ידיעתם בתקופת הלבנה, אשר לפי דעתם היא כ"ט ימים, י"ב שעות, תשצ"ג חלקים, והוא דבר שנמסר במסורת בית דוד, מסורת אמיתית שלא השתבשה. החכמים נזהרים בחשוב תקופת החמה המדויקת, כדי שלא יחול פסח לפני תקופת ניסן, וכמו שאמר אחד החכמים: "כד חזית דמשכא תקופת טבת עד שיתסר בניסן, עבר לההיא שתא", וכדי שלא יחול פסח בעונת החרף, נגד צו ואזהרת ה' "שמור את חדש האביב".
"בְּנֵי הָעָם הַמֻּטְבַּע בְּטִבְעָם הַדְּבֵקוּת בַּתּוֹרָה וְהַקִּרְבָה לֶאֱלוֹקִים,
יַסְפִּיקוּ לָהֶם נִיצוֹצוֹת הַנִיתָּזִים מִדִּבְרֵי הַחֲסִידִים, וְיַדְלִיקוּ מַשּׂוּאוֹת בִּלְבָבָם"
(מאמר ה, סי' טז)
יַסְפִּיקוּ לָהֶם נִיצוֹצוֹת הַנִיתָּזִים מִדִּבְרֵי הַחֲסִידִים, וְיַדְלִיקוּ מַשּׂוּאוֹת בִּלְבָבָם"
(מאמר ה, סי' טז)
