מסכת כלים, פרק כט, משנה ב

משנה ב: שָׁלֹשׁ כְּסָתוֹת שֶׁל צֶמֶר, שֵׁשׁ שֶׁל פִּשְׁתָּן, שְׁלֹשָׁה סְדִינִין, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מִטְפָּחוֹת, שְׁנֵי סוּבְרִיקִין, חָלוּק אֶחָד, טַלִּית אֶחָד, קְלֻבְקָרִין אֶחָד, חִבּוּר לַטֻּמְאָה וְלַהֲזָּיָה. יָתֵר מִכָּאן, חִבּוּר לַטֻּמְאָה, וְאֵין חִבּוּר לַהַזָּיָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף לֹא לַטֻּמְאָה:

משנה ב: משנתנו מבארת את הדין באופן שחיבר הכובס כמה בגדים יחד זה לזה כדי שלא יאבדו, או כדי לזכור שהם שייכים לאדם אחד, האם הם נחשבים כמחוברים לענין דיני טומאה וטהרה. אם חיבר הכובס שָׁלֹשׁ כְּסָתוֹת שֶׁל צֶמֶר, או שֵׁשׁ כסתות שֶׁל פִּשְׁתָּן, או שְׁלֹשָׁה סְדִינִין, או שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מִטְפָּחוֹת, או שְׁנֵי סוּבְרִיקִין (-מכנסיים), חָלוּק אֶחָד, טַלִּית אֶחָד, קְלֻבְקָרִין (-בגד עבה שלובשים בעת הקור) אֶחָד, הרי אלו חִבּוּר לַטֻּמְאָה, שאם נטמא אחד מהם נטמאו כולם, וְלַהֲזָּיָה, שאם הזה על אחד מהם מי אפר פרה אדומה, נטהרו כולם (ואמנם לגבי חלוק, טלית וקלבקרין לא שייך כלל לשון חיבור, שהרי הם יחידים, להלן יבואר מה באה המשנה להשמיענו בהם). יָתֵר מִכָּאן, כגון ארבע כסתות של צמר או שבע כסתות של פשתן, מחמירים בהם להחשיבם חִבּוּר לְענין טֻּמְאָה, שאם נגעה טומאה באחד מהם מחמירים להחשיב את כולם כטמאים, וכן אם היו שני חלוקים, שתי טליתות או שני קלבקרין מחוברים, וכן אם היו יותר משתים, אף הם נחשבים כמחוברים לחומרא לענין טומאה, וְאֵין חִבּוּר לַהַזָּיָה, שאם הזה מי אפר פרה אדומה על אחד מהם, לא נטהרו כולם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אם היו יותר מהמנויים במשנה, כגון ארבע כסתות של צמר או שני חלוקים, אינם חיבור כלל, אַף לֹא לַטֻּמְאָה.