יום שלישי
ה' אלול התשפ"ו

חיפוש בארכיון

(23) שער הזכירה, פרק ד

הג"ה. וּמַה יָּפָה מְלִיצַת חֲכָמֵינוּ זַ"ל, כִּי כַּאֲשֶׁר נִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב נִמְצָא בּוֹ כָּל הַסִּימָנִים שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל בְּיוֹמָא פֶּרֶק ח' בְּכֶלֶב שׁוֹטֶה, וּלְפִיכָךְ נִמְשָׁךְ עָלָיו עַל יְדֵי זֶה גַּם כֵּן רוּחַ הַטֻּמְאָה הַשּׁוֹרָה עַל הַכֶּלֶב הַהוּא. כִּי זֶהוּ לְשׁוֹן הַגְּמָרָא שָׁם: תָּנוּ רַבָּנָן: חֲמִשָּׁה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּכֶלֶב שׁוֹטֶה: פִּיו פָּתוּחַ, וְרִירוֹ נוֹטֵף, וְאָזְנָיו סְרוּחוֹת, וּזְנָבוֹ מֻנַּחַת לוֹ בֵּין יַרְכוֹתָיו, וּמְהַלֵּךְ עַל צִדֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים, וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַךְ נוֹבֵחַ, וְאֵין קוֹלוֹ נִשְׁמָע וְכוּ'. דְּחָיֵף בֵּהּ מִסְתַּכֵּן, דְּנָכֵית לֵהּ מִית. דְּחָיֵף בֵּהּ מִסְתַּכֵּן, מַאי תַּקַנְתֵּהּ? נִשְׁלָח מָאנֵהּ וְנִשְׁדִינְהוּ קַמֵּהּ וְנִרְהַט.

וְעַתָּה נְבָאֵר:

א. פִּיו פָּתוּחַ, וְזֶהוּ גַּם כֵּן דַּרְכּוֹ שֶׁל הַבַּעַל לָשׁוֹן הָרָע לִהְיוֹת פִּיו פָּתוּחַ תָּמִיד לְדַבֵּר עַל כָּל מִי שֶׁיִּזְדַּמֵּן לְפָנָיו כְּקָטָן כְּגָדוֹל.

ב. רִירוֹ נוֹטֵף, וְהַיְנוּ, מֵחֲמַת שֶׁרוּחַ רָעָה שׁוֹרָה עָלָיו, וְנִתְגַּבֵּר עָלָיו עַד מְאֹד כֹּחַ הַכַּעַס וְהָעַזּוּת הַמֻּטְבָּע בּוֹ, (כְּמַאֲמָרָם: ג' עַזִּין הֵן, עַז שֶׁבַּחַיּוֹת כֶּלֶב וְכוּ') לִבְלֹעַ אֶת כָּל הַמִּזְדַּמֵּן נֶגְדּוֹ, וּמֵחֲמַת זֶה נוֹטֵף רִיר מִפִּיו, וּבִפְרָט שֶׁפִּיו פָּתוּחַ, וְאֵין לוֹ מִסְגֶּרֶת לְהָרִיר לְהִתְעַכֵּב שָׁם. כֵּן הוּא דֶּרֶךְ בַּעַל לָשׁוֹן הָרָע הַקָּבוּעַ לְהִתְרַגֵּז תָּמִיד עַל כָּל מִי שֶׁיַּעֲלֶה בְּרוּחוֹ.

וְעוֹד יֵשׁ בָּזֶה עִנְיָן יוֹתֵר נָאוֹת, וְהוּא כְּמוֹ שֶׁכֶּלֶב שׁוֹטֶה דַּרְכּוֹ לִנְטֹּף רִירוֹ, וְהוּא לֵיחַת הַכֶּלֶב, אֲשֶׁר הִיא בְּוַדַּאי מְאוּסָה עַד מְאֹד, וּבִפְרָט מִכֶּלֶב שׁוֹטֶה, וְאִם כֵּן כָּל מָקוֹם שֶׁהָיָה שָׁם הַכֶּלֶב שׁוֹטֶה, אֲפִלּוּ עַל אֵיזֶה רְגָעִים אֲחָדִים, מִנְכָּר אֲפִלּוּ אַחַר הִסְתַּלְּקוֹ מִשָּׁם מֵהָרִיר הַנִּשְׁפָּךְ מִפִּיו הַפָּתוּחַ תָּמִיד, כֵּן הוּא דֶּרֶךְ בַּעַל לָשׁוֹן הָרָע, פִּיו פָּתוּחַ כַּכֶּלֶב הַנַּ"ל, וּמַעֲלֶה צַחֲנָתוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ וְעוֹשֶׂה רֹשֶם בְּאוֹתוֹ מָקוֹם.

עוֹד ג' סִימָנִים יֵשׁ בְּכֶלֶב שׁוֹטֶה, אָזְנָיו סְרוּחוֹת וְכוּ' וְכַנַּ"ל. וְהַיְנוּ כִּי הַכֶּלֶב שׁוֹטֶה, מִלְּבַד מַה שֶּׁנְּשִׁיכָתוֹ הִיא מְסֻכֶּנֶת עַד מְאֹד, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל, רְצוֹנוֹ מְאֹד לִנְשֹׁךְ כָּל מִי שֶׁיִּזְדַּמֵּן לְפָנָיו, וּכְדֵי שֶׁלֹּא יִסָּתְרוּ בְּנֵי אָדָם מִמֶּנּוּ מִפְּנֵי גֹּדֶל הַסַּכָּנָה מֵחֲמַת הָרוּחַ רָעָה הַשּׁוֹרָה עָלָיו וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, הוּא מִתְחַבֵּא וּמַסְתִּיר לְעַצְמוֹ בְּכָל אֹפֶן, וּבְפֶתַע פִּתְאֹם הוּא פּוֹגֵעַ לָאָדָם וְנוֹשְׁכוֹ. וְלָכֵן הוּא מְהַלֵּךְ וְלֹא רָץ וּבְצִדֵי רְשׁוּת הָרַבִּים וְלֹא בִּרְשׁוּת הָרַבִּים נֶגֶד בְּנֵי אָדָם, כִּי שָׁם הוּא מַהֲלַךְ אֲנָשִׁים, (כְּמַאֲמָרָם: לְעוֹלָם אַל יְהַלֵּךְ אָדָם בְּצִדֵּי הַדְּרָכִים), כְּדֵי שֶׁיַּחְשֹׁב כָּל רוֹאֵהוּ, כִּי הוֹלֵךְ הוּא לְאַט לְדַרְכּוֹ. וּמִשּׁוּם זֶה גַּם כֵּן אָזְנָיו סְרוּחוֹת, כִּי יָדוּעַ שֶׁהִטְבִּיעַ הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵצֶל כֶּלֶב חוּשׁ הַשֵׁמַע גָּדוֹל, כְּדֵי שֶׁעַל יְדֵי זֶה יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת בְּעָלָיו וְאֶת עַצְמוֹ לְבִלְתִּי לִפְגֹּעַ בָּם לְרָעָה, וְעַל כֵּן הַכֶּלֶב הַזֶּה, שֶׁרוֹצֶה לְסַכֵּן אֶת כָּל אֶחָד מְהַלֵּךְ בְּצִדֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים וְאָזְנָיו סְרוּחוֹת הַיְנוּ גְּדוֹלוֹת וּכְפוּלוֹת לְמַטָּה (וּכְפֵרוּשׁ רַשִׁ"י שָׁם), שֶׁיִּהְיֶה נִרְאֶה לְאֵלּוּ הוֹלֵךְ לְדַרְכּוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ שׁוּם דְּבַר מַה שֶּׁבְּצִדּוֹ. וּמֵחֲמַת זֶה גַּם כֵּן זְנָבוֹ מֻנַּחַת לוֹ בֵּין יַרְכוֹתָיו וְאֵינוֹ מַגְבִּיהוֹ, וְכָל זֶה כְּדֵי לְהַרְאוֹת לַכֹּל, שֶׁהוּא שׁוֹקֵט וּבוֹטֵּחַ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְעוֹרֵר אֶת חוּשָׁיו לְהִלָּחֵם עִם הָאֲנָשִׁים הַנִּרְאִים כְּנֶגְדּוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף נוֹבֵחַ וְאֵין קּוֹלוֹ נִשְׁמָע, וְהוּא הַכֹּל מִטַּעַם הַנַּ"ל כְּדֵי שֶׁיִּסְבְּרוּ הָעוֹלָם שֶׁהוּא הַטּוֹב שֶׁבְּכָל הַכְּלָבִים וְלֹא יִשָּׁמְרוּ מִמֶּנּוּ כְּלָל. כָּל אֵלּוּ הַפְּעֻלּוֹת עוֹשָׂה הָרוּחַ רָעָה הַשּׁוֹרָה עָלָיו.

כֵּן מַמָּשׁ הוּא בַּעַל לָשׁוֹן הָרָע, מִלְּבַד מַה שֶּׁהוּא חוֹקֵר תָּמִיד אַחַר הַנַּעֲשֶׂה בְּבָתֵּי הָעִיר, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מַה לְּסַפֵּר אַחַר כָּךְ בַּשּׁוּק (כְּפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י בְּפָרָשַׁת קְדֹשִים), עוֹד הוּא מִתְהַפֵּךְ בְּעִנְיָנָיו, כִּי כַּאֲשֶׁר נִתְפַּרְסֵם עִנְיָנוֹ לְרָעָה שֶׁהוּא הוֹלֵךְ וּמְרַגֵּל מִזֶּה לָזֶה וְהוּא כְּקוֹץ בְּעֵינֵי אַנְשֵׁי הָעִיר, וְכָל אֶחָד שׁוֹמֵר עַצְמוֹ מִמֶּנּוּ, הוּא מְהַלֵּךְ עַל צִדֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים בַּלָּאט וּבַחֲשַׁאי כְּאִלּוּ אֵין נוֹגֵעַ לוֹ דָּבָר, וְלָתוּר עַל יְדֵי זֶה אַחַר כָּל הַנַּעֲשֶׂה בָּעִיר בַּסֵּתֶר וּבַגָּלוּי. וּכְהַאי גַּוְנָא בְּעֵת שֶׁהוּא מְסַפֵּר הַלָּשׁוֹן הָרָע וְהָרְכִילוּת, יַעֲשֶׂה בְּדֶרֶךְ רַמָּאוּת, שֶׁיֵּרָאֶה כְּאִלּוּ הוּא מְסַפֵּר לְפִי תֻּמּוֹ, וְלֹא יְסַפֵּר כָּל הַסִּפּוּר, רַק מְרַמֵּז, וְעַל יְדֵי זֶה יָבִין חֲבֵרוֹ הַשְׁאָר. וְאָזְנָיו סְרוּחוֹת, וּזְנָבוֹ מֻנַּחַת לוֹ בֵּין יַרְכוֹתָיו, גַּם כֵּן שַׁיָּךְ בּוֹ מֵעֵין מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בַּכֶּלֶב הַנַּ"ל, הַיְנוּ שֶׁאַף שֶׁבְּקִרְבּוֹ בּוֹעֲרִים בּוֹ כָּל חוּשֵׁי הַהֶרְגֵּשׁ, וּבִפְרָט חוּשׁ הַשְׁמִיעָה, לִשְׁמֹעַ מִכָּל דָּבָר הַנַּעֲשֶׂה בְּעִיר וְלָרוּץ וּלְרַגֵּל מִזֶּה לָזֶה, אַף עַל פִּי כֵן בְּפִרְסוּם מַרְאֶה לְעֵינֵי אֲנָשִׁים כְּאִלּוּ הוּא כּוֹבֵשׁ אֶת כָּל תְּנוּעוֹתָיו וְנֹחַ לַכֹּל וְאֵינוֹ רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ שׁוּם דָּבָר מֵהַנַּעֲשֶׂה בֵּין אֲנָשִׁים, וְהַכֹּל כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁמְרוּ אַנְשֵׁי הָעִיר מִמֶּנּוּ וְיִתְגַּלֶּה לוֹ הַכֹּל. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף נוֹבֵחַ וְאֵין קוֹלוֹ נִשְׁמָע, כִּי בְּהַלָּשׁוֹן הָרָע שֶׁלּוֹ הוּא מַזִּיקוֹ בַּסֵּתֶר, וּבִפְרָט אוֹתָן כּוֹתְבֵי עָמָל (שֶׁקָּוֹרִין פַּאסְקְוִילִן) שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: "אָרוּר מַכֶּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר". וְהַכֹּל הוּא, כְּדֵי שֶׁלֹּא יוּכַל חֲבֵרוֹ לְהִשָּׁמֵר מִמֶּנּוּ וְיוּכַל לְהַזִּיקּוֹ כְּעֵין הַכֶּלֶב הַנַּ"ל. לָכֵן נִמְשָׁךְ עָלָיו אוֹתוֹ רוּחַ הַטֻּמְאָה הַשּׁוֹרָה עַל הַכֶּלֶב שׁוֹטֶה, וְדִמָּהוּ הַסִּפְרִי לִמְנֻשָׁךְ מִן הַכֶּלֶב, כִּי גַּם עָלָיו שׁוֹרָה רוּחַ הַטֻּמֻאָה וְכַנַּ"ל). וְסוֹף הַמַּאֲמָר מְבֹאָר מֵעַצְמוֹ, וְעַיֵּן בְּסוֹף פֶּרֶק ט"ז).

 

© הטקסט של 'שמירת הלשון' עם הניקוד מתוך מאגר 'תורת אמת', וזכויותיו שמורות לו.

 

"שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ"
(משלי כא כג)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?