ספר נשים: הלכות אישות, פרק כד
כב) אחד אשת ישראל או אשת כהן שנאנסה, כתובתה קיימת, העיקר והתוספת, ולא הפסידה מכתובתה כלום, וכופין את בעלה הכהן ליתן לה כתובתה, ולגרשה (אבל ישראל רשאי לקיימה, וכפי שהתבאר, וכשימות או יגרשנה מטעם אחר, גובה כתובתה).
כג) אשת כהן שאמרה לבעלה נאנסתי או שגגתי ונבעלתי לאחר, אינו חושש לדבריה, אף שלדבריה היא אסורה לו, כיון שאנו אומרים שמא עיניה נתנה באחר, וכדי שיגרשנה בעלה ותינשא לאותו אחר אומרת היא לו דברים אלו. ואם היתה נאמנת לו, או שאמר לו דברים אלו אדם שהוא סומך על דבריו, יוציא ויתן כתובה:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
