מסכת אהלות, פרק ט, משנה ה

משנה ה: בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בִּזְמַן שֶׁפִּיהָ לַחוּץ. הָיָה פִיהָ לִפְנִים, וְכַזַּיִת מִן הַמֵּת נָתוּן תַּחְתֶּיהָ אוֹ עַל גַּבָּהּ מִבַּחוּץ, כֹּל שֶׁהוּא כְנֶגֶד הַזַּיִת, תַּחְתֶּיהָ וְגַבָּהּ טָמֵא. וְכֹל שֶׁאֵינוֹ כְנֶגֶד הַזַּיִת, תּוֹכָהּ וְהַבַּיִת טָהוֹר. בְּתוֹכָהּ אוֹ בַבַּיִת, הַכֹּל טָמֵא:

משנה ה: לאחר שהתבארו בארבע המשניות הקודמות אופנים ודינים שונים של כוורת שפיה פתוח לבחוץ, בארבע המשניות הבאות יבוארו הדינים באופנים שונים שבהם פי הכוורת פתוח לתוך הבית. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, והיינו כל הדינים האמורים במשניות הקודמות, בִּזְמַן שֶׁפִּיהָ של הכוורת פונה לַחוּץ. אבל אם היתה שוכבת על צידה, חלקה בתוך הבית וחלקה בחוץ, והָיָה פִיהָ פתוח לִפְנִים, והיא שלמה, ואינה גבוהה מהארץ טפח, וְכַזַּיִת מִן הַמֵּת נָתוּן תַּחְתֶּיהָ אוֹ עַל גַּבָּהּ של הכוורת מִבַּחוּץ, כֹּל שֶׁהוּא כְנֶגֶד הַזַּיִת ממש, תַּחְתֶּיהָ וְגַבָּהּ – בין מתחתיה ובין על גבה, טָמֵא. וְכֹל שֶׁאֵינוֹ ממש כְנֶגֶד הַזַּיִת, אלא מעל או מתחת הכוורת שלא כנגד הטומאה, וכן תּוֹכָהּ של הכוורת, וְהַבַּיִת, הכל טָהוֹר, כיון שטומאה רצוצה שתחת הכוורת אינה מתפשטת לצדדים, ואינה בוקעת לתוך הכוורת, החוצצת ומצילה את מה שבתוכה, וכן אינה מתפשטת אל תוך הבית כיון שאין על גבה אויר טפח ונמצא שאין האויר של הטומאה מעורב עם האויר של הבית, וכן אם היתה הטומאה מעל הכוורת מחוץ לבית אינה מתפשטת אל תוך הבית ולא לתוך הכוורת, ולא לצדדים שמעל הכוורת. ואם היתה הטומאה בְּתוֹכָהּ – בתוך הכוורת, אוֹ בַבַּיִת, הַכֹּל טָמֵא, כיון שפי הכוורת פונה לתוך הבית ואויר הבית ואויר הכוורת מחוברים, נמצא שאם יש טומאה באחד מהם הכל טמא, וממילא גם מה שתחת הכוורת נטמא כיון שהכוורת הטמאה מאהילה עליו, ומה שמעל הכוורת נטמא כיון שטומאת הכוורת שהיא טומאת אהל המת מתפשטת כלפי מעלה, שהרי כוורת זו היא 'כלי', שאינו חוצץ בפני הטומאה.