מאמר שני, ב2
המשך ב. החבר: כללו של דבר, מידותיו של הבורא יתברך, פרט לשם המפורש, מתחלקות לשלושה סוגים: א. 'מידות מעשיות', כלומר מידות שנקראות על שם המעשים הנעשים על ידו באמצעים טבעיים, כמו מוריש ומעשיר, משפיל אף מרומם, רחום וחנון, קנוא ונוקם, גבור, נדיב והדומים להם. ב. מידות שהן תארי הערצה שהבריות מרוממים בהם אותו, ולשם מטרה זו מיחסים אליו תארים, כגון ברוך, מבורך, מהולל, קדוש, רם ונישא. אמנם רבוי התארים אינם מלמדים על רבוי, ואינם מורים על אי אחדותו. ג. מידות שוללות, כלומר, מידות שהוראתן שוללת, ולא מחייבת, כמו התואר: חי, אחד, ראשון ואחרון. ויתואר במידות אלו רק כדי לשלול ממנו את היפוכן, (למשל, התואר חי) לא נאמר כדי לתאר לנו חיות לפי מושגינו, כי הרי אין אנו מבינים חיים בלי תנועה והרגשה, והוא יתברך נעלה ומרומם מזה, אלא הכוונה בתואר חי היא לשלול ממנו את התואר 'מת'.
יַסְפִּיקוּ לָהֶם נִיצוֹצוֹת הַנִיתָּזִים מִדִּבְרֵי הַחֲסִידִים, וְיַדְלִיקוּ מַשּׂוּאוֹת בִּלְבָבָם"
(מאמר ה, סי' טז)
