(114) שער התבונה, פרק יא

פרק יא: בּוֹ יְבֹאַר, אֵיךְ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַחֲסֶה לָאָדָם עֲבוּר מִדַּת הַבִּטָּחוֹן.

וְדַע דִּנְצִירַת הַלָּשׁוֹן מֵרָע, כּוֹלֶלֶת שְׁמִירָה מִכָּל חֶלְקֵי הַדִּבּוּרִים שֶׁהוּא לְהָרַע אוֹ לְהַקְנִיט לַחֲבֵרוֹ, כְּגוֹן לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת וּמַחֲלֹקֶת וּקְלָלוֹת וְהַלְבָּנַת פָּנִים וְאוֹנָאַת דְּבָרִים. וּמִי שֶׁיִּרְצֶה לִזְכּוֹת לִשְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן, יִתְחַזֵּק מְאֹד בְּמִדַּת הַבִּטָּחוֹן וְכַנַּ"ל בְּרֵישׁ פֶּרֶק י', כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵרַע לוֹ, אִם אֶחָד יִגַּע בְּעִנְיָנָיו, וְלֹא יָבוֹא לְסַפֵּר בִּגְנוּתוֹ וְלָרִיב אִתּוֹ וּלְקַלְּלוֹ וּלְהַלְבִּין פָּנָיו וּלְהַקנִיטוֹ וְיִבְטַח בַּה', שֶׁהוּא יַזְמִין לוֹ מִמָּקוֹם אַחֵר אֶת הֶחָסֵר לוֹ עַל יָדוֹ. וְהִנֵּה אָמְרוּ חֲזַ"ל כָּל הַתּוֹלֶה בִּטְחוֹנוֹ בַּקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲרֵי הוּא מַחֲסֶה לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר וְגוֹ'. וּמִלַּת "כָּל הַתּוֹלֶה" כּוֹלֵל אֲפִלּוּ אִם אֵין הַדָּבָר הַזֶּה נוֹגֵעַ לְחֶפְצֵי שָׁמַיִם, וְכָל שֶׁכֵּן מִי שֶׁמַּעֲמִיד אֶת עַצְמוֹ מִלָּרִיב עִם חֲבֵרוֹ, שֶׁנָּגַע לוֹ בְּעִנְיָנָיו, מִפְּנֵי כְּבוֹד שָׁמַיִם, שֶׁיָּרֵא שֶׁלֹּא יוּכַל לְהִתְאַפֵּק בְּעֵת הַכַּעַס מִלְּדַבֵּר דְּבָרִים שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן עַל פִּי דִּין, עַל כֵּן הוּא מַעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו וּבוֹטֵחַ בַּה' וּמְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיַּזְמִין לוֹ מִמָּקוֹם אַחֵר, בְּוַדַּאי יִהְיֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לוֹ גַּם לְמַחֲסֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה.