(113) שער התבונה, פרק י

וְכָל דְּבָרֵינוּ נִכְלָלִים בַּכָּתוּב בִּקְצָרָה, כִּי זֶהוּ שֶׁאָמַר: "בִּטְחוּ בַה' עֲדֵי עַד", פֵּרוּשׁ: אַף בְּעֵת שֶׁיְּרוּשָׁלַיִם חֲרֵבָה וְיִשְׂרָאֵל בַּגּוֹלָה וְעַל יְדֵי זֶה נִמְצְאוּ הַרְבֵּה מוֹרְדִים בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַף עַל פִּי כֵן בְּטַח בּוֹ, וְהוּא יַעֲזֹר לְךָ, כִּי עֲדַיִן הַיְכֹלֶת בְּיָדוֹ כְּמִקֹּדֶם, וּבְוַדַּאי לֹא סִלֵּק גַּם כֵּן, חַס וְשָׁלוֹם, לְגַמְרֵי אֶת רְצוֹנוֹ מִן הָעוֹלָם, דְאִם לֹא כֵן הָיְתָה בְּטֵלָה הַבְּרִיאָה לְגַמְרֵי, כַּיָּדוּעַ שֶׁבְּכָל עֵת וְעֵת הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַיֶּה אֶת הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁסִּדְּרוּ לָנוּ בְּבִרְכַּת יוֹצֵר: "הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית", וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם" וְלֹא כְּתִיב הֶחְיֵיתָ, (וכמו שכתוב בזוהר). וְזֶהוּ שֶׁמְּסַיֵּם הַכָּתוּב: "כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים", וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל, שֶׁהַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָא אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה בְּאוֹת ה' מִשְּׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעוֹלָם הַבָּא בְּאוֹת יוֹ"ד, וְצוּר הוּא לְשׁוֹן חֹזֶק, פֵּרוּשׁ: שְׁמוֹ יָהּ יִתְבָּרַךְ הוּא עַד הַיּוֹם חָזְקָן שֶׁל הָעוֹלָמִים. וּכְמוֹ דְּאִיתָא בָּאוֹתִיּוֹת דְּר' עֲקַיבָא, שֶׁקְּצוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ חֲתוּמִים בִּשְׁמוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים, עַיֵּן שָׁם. וְאִלּוּ הָיָה מֵסִיר אֶת רְצוֹנוֹ מֵהֶם, הָיוּ חוֹזְרִים לְתֹהוּ וָבֹהוּ כְּקֹדֶם הַבְּרִיאָה. מִכָּל זֶה נוּכַל לְהָבִין אֶת גֹּדֶל הַבִּטָּחוֹן, שֶׁיֵּשׁ לוֹ לָאָדָם לִבְטֹחַ בַּקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.