שער הזכירה (יח)
פרק תשעה עשר – שער הזכירה
(המשך הדברים שראוי לאדם לזכור תמיד, ואז תהיה עבודתו מקובלת לפני ה', וישא חן וחסד לפניו).
הזכירה החמש עשרה: יזכור שדרך האדם להכין צרכיו קודם שהוא צריך להם, אף על פי שאינו יודע אם יחיה עד שייהנה מהן אם לא. וכל שכן ההולך בדרך רחוקה מכין לעצמו צידה לדרך. קל וחומר שנעשה כן לעולם הבא, שהוא דרך רחוקה, ופתאום שולח ה' את שלוחו להביא את האדם לשם, בין אם אין לו צידה ובין אם יש לו צידה (-תורה ומעשים טובים). לכן יהיה האדם זהיר שתהיה לו צידה קודם שילך לדרכו ויצטרך לו.
"לְמַעַן תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבִים וְאָרְחוֹת צַדִּיקִים תִּשְׁמֹר"
(משלי ב כ)
