257. הלכות מוקצה ונולד, נח-נט
הלכות מוקצה / דיני טלטול מוקצה
נח. גוי שהביא סחורה מחנותו, והיא כלי שמלאכתו להיתר, או אפילו כלי שמלאכתו לאיסור – אם היהודי צריך את הדבר למלאכה מותרת, גם אם הבעלים הגוי מקפיד שלא להשתמש בסחורה אפילו לצורך עצמו, מותר ליהודי להשתמש בה ולטלטלה, ובלבד שיקפיד לא לעבור על איסור מקח וממכר.
נט. דברי מאכל האסורים באכילה ובהנאה, כגון חמץ בפסח או פירות ערלה, אף אם הם שייכים לגוי, מוקצה הם. אבל דברי מאכל המותרים בהנאה, אף שהם אסורים באכילה, כגון בשר טרף מבושל של גוי, או כל דבר שאסור ליהודי להשתמש בו שימושו הרגיל אך הוא מותר בהנאה, כגון בגד שעטנז של גוי ומטלטלו לצורך הגוי, אין זה מוקצה.
ההלכות הן מתוך הספר 'שמירת שבת כהלכתה', וכל הזכויות שמורות ליורשי המחבר, הגרי"י נובירט זצ"ל. אין להעתיק או להפיץ לצורכי מסחר, מותר להפיץ לזיכוי הרבים בלבד, ללא תמורה.
"יְכוֹלָה הִיא שַׁבָּת שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ, וִיקַבְּצֶנּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִגָּלוּתֵינוּ.
וְאִלְמָלֵי שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְכָתָן, מִיַּד נִגְאָלִים".
(זוהר חדש, וישב)
וְאִלְמָלֵי שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְכָתָן, מִיַּד נִגְאָלִים".
(זוהר חדש, וישב)
