מסכת אהלות, פרק טו, משנה ו

משנה ו: בַּיִת שֶׁהוּא מָלֵא תֶבֶן וְאֵין בֵּינוֹ לְבֵין הַקּוֹרוֹת פּוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה בִפְנִים, כֵּלִים שֶׁכְּנֶגֶד יְצִיאָה טְמֵאִים. טֻמְאָה בַחוּץ, כֵּלִים שֶׁבִּפְנִים, אִם יֵשׁ בִּמְקוֹמָם טֶפַח עַל טֶפַח עַל רוּם טֶפַח, טְהוֹרִים. וְאִם לָאו, טְמֵאִים. אִם יֵשׁ בֵּין תֶּבֶן לַקּוֹרוֹת פּוֹתֵחַ טֶפַח, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ טְמֵאִים:

משנה ו: בַּיִת שֶׁהוּא מָלֵא תֶבֶן, וְאֵין בֵּינוֹ לְבֵין הַקּוֹרוֹת של כתלי הבית פּוֹתֵחַ טֶפַח (-אויר טפח על טפח בגובה טפח), אם היתה טֻמְאָה בִפְנִים – טמונה בתוך התבן, הכֵּלִים שֶׁכְּנֶגֶד היְצִיאָה, במקום הפנוי מהתבן סמוך לפתח הבית, טְמֵאִים, כיון שמחשיבים את התבן כחלק מכתלי הבית, כיון שמבטל האדם את התבן למקומו, והרי הטומאה כטומאה רצוצה הנמצאת בתוך כתלי הבית, שמטמאה את כל הבית. ואם היתה הטֻמְאָה בַחוּץ – באותו מקום הפנוי מהתבן סמוך לפתח הבית, הכֵּלִים שֶׁבִּפְנִים דינם תלוי, אִם יֵשׁ בִּמְקוֹמָם חלל טֶפַח עַל טֶפַח עַל רוּם טֶפַח, הרי זה כאהל בפני עצמו החוצץ בפני הטומאה, והכלים טְהוֹרִים. וְאִם לָאו, שאין הכלים נמצאים בתוך חלל של טפח על טפח בגובה טפח, הרי הם טְמֵאִים.

אמנם אִם יֵשׁ בֵּין התֶּבֶן לַקּוֹרוֹת של הבית פּוֹתֵחַ טֶפַח, אין התבן נחשב כחלק מקורות הבית, אלא התבן הוא כשאר הכלים הנמצאים בבית, ולכן בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ – בין אם יש במקום הכלים חלל בשיעור טפח על טפח בגובה טפח, ובין אם אין חלל כזה, הרי הכלים טְמֵאִים, שהרי הם נמצאים יחד עם הטומאה בבית, ללא כל דבר החוצץ ביניהם.