(170) שער התורה, פרק ד

עוֹד אָמְרוּ חֲזַ"ל: כָּל הַמַרְפֶּה עַצְמוֹ מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, אֵין בּוֹ כֹּחַ לַעֲמֹד בְּיוֹם צָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "הִתְרַפֵּיתָ בְּיוֹם צָרָה, צַר כֹּחֶכָה". וְאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ עַל פָּסוּק זֶה, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ:

בְּשַׁעְתָּא דְּבַר נָשׁ אִתְרַפֵּי מֵאוֹרַיְתָא וְאָזֵיל בְּאוֹרְחִין דְּלָא כְּשֵׁרִין, כַּמָּה בַּעֲלֵי דְּבָבוּ זִמְנִין לְקִבְלֵהּ לְמֶהֱוֵי עֲלֵהּ קַטֵּגוֹרְיָא, אֲפִלּוּ נִשְׁמְתָא דְּבַר נָשׁ, דְּאִיהִי חֵילָא דִּילֵהּ אִיהִי מָרָא דְּבָבוּ לְקִבְלֵהּ דִּכְתִיב: "צַר כֹּחֶכָה". הִתְרַפֵּיתָ, מַאן דְּמַרְפֵּי יְדֵהּ מִקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּלָא לְאִתְתַּקְּפָא בְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְהַאֵיךְ יָכוֹל בַּר נָשׁ לְאִתְתּקְּפָא בְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא? מַאן דְּאִתַּקַּף בְּאוֹרַיְתָא, אִתַּקַּף בְּאִילָנָא דְחַיֵּי, וְיָהֵיב תָּקְפָּא לִשְׁכִינְתָּא, וְכַמָּה סַנֵּגוֹרִין קַיָּמִין עֲלֵהּ לְאַדְכָּרָא לְטָב וְכוּ'.

תרגום: בִּזְמַן שֶׁהָאָדָם מִתְרַפֶּה מֵהַתּוֹרָה, וְהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ לֹא כְּשֵׁרָה, הַרְבֵּה שׂוֹנְאִים מְזֻמָּנִים לוֹ לִהְיוֹת עָלָיו מְקַטְרְגִים בְּיוֹם צָרָה, וַאֲפִלּוּ נִשְׁמַת הָאָדָם, שֶׁהִיא הַכֹּחַ וְהַחֹזֶק שֶׁלּוֹ, הִיא נִהְיֵית שׂוֹנֵא כְּנֶגְדּוֹ שֶׁכָּתוּב: "צַר כֹּחֶכָה". הִתְרַפֵּיתָ, מִי שֶׁמַּרְפֶּה יָדָיו מֵהַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁלֹּא לְהִתְחַזֵּק בַּקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְאֵיךְ יָכוֹל הָאָדָם לְהִתְחַזֵּק בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? מִי שֶׁמִּתְחַזֵּק בַּתּוֹרָה, מִתְחַזֵּק בְּעֵץ הַחַיִּים, וְנוֹתֵן תַּעֲצוּמוֹת לַשְּׁכִינָה, וְהַרְבֵּה סַנֵּגוֹרִים עוֹמְדִים עָלָיו לְהַזְכִּירוֹ לְטוֹב וְכוּ'.

עוֹד אִיתָא בְּאָבוֹת: ר' מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל הַשּׁוֹכֵחַ דָּבָר אֶחָד מִמִּשְׁנָתוֹ, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב, כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "רַק הִשָּׁמֵר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד" וְכוּ'.