ספר נשים: הלכות גירושין, פרק ט
לד) וכן האשה שאמרה לשלוחה התקבל לי גיטי במקום פלוני, וקבלו לה במקום אחר, אינו גט. הבא לי גיטי במקום פלוני, והביאו לה במקום אחר, כשר, כיון שכאשר מגיע הגט לידה היא מתגרשת אפילו בעל כרחה, ולכן אפילו שלא קיים את תנאה והביאו לה ממקום אחר, כיון שסוף סוף הגיע הגט לידה, הרי היא מתגרשת אף שלא נעשה הדבר כרצונה.
לה) האומר לשלוחו 'הולך גט זה לאשתי', בין שאמר לו 'הולך' ובין שאמר לו 'את הולך', וחלה השליח או נאנס, משלחו ביד אחר. ואם אמר לו 'טול ממנה חפץ פלוני, ותן לה גט זה', הרי זה לא ישלחנו ביד אחר. ואם שלחו ביד אחר, ויצאת האשה לקראת השליח, ונתנה החפץ בתחלה ואחר כך נתן לה הגט, כסדר שאמר הבעל, הרי זו מגורשת.
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
