ספר נשים: הלכות גירושין, פרק י

ז) האשה שקיבלה גט מבעלה ונשאת לאחר, ואחר כך נמצא הגט בטל מהתורה, או שבא בעלה אחר ששמעה שמת ונישאה לאחר, אין הבעל הראשון והשני זכאין לא במציאתה, ולא במעשה ידיה, ולא בהפרת נדריה, וכל פירות שאכלו שניהן אחר שנשאת אין מוציאין מהן, ואין לה כתובה, ולא תנאי מתנאי כתובה, ולא מזונות, לא על זה ולא על זה. ואם נטלה מזה או מזה, תחזיר. וכל מה שבלה או אבד מנכסיה, ואפילו מנכסי צאן ברזל, אין מוציאין אותן לא מזה ולא מזה, והולד מן השני ממזר מהתורה, ואם בא עליה הראשון קודם שגירש השני הרי הולד ממזר מדבריהם (-מדרבנן). גירשה השני ונטלה ממנו כתובה, ואחר כך בא בעלה הראשון או נמצא הגט בטל, והתברר עתה שנישואיה לשני היו באיסור, אין מוציאין מידה מה שכבר נטלה, לא מן המזונות ולא מן הכתובה.
ח) וכן הדין באחיו של האדם שקדש אשה, והלך המקדש למקום רחוק, ושמע בו שמת, ויבם את אשתו, ואחר כך בא, והתברר שהיא עדיין אשת איש, תצא מזה ומזה, וצריכה גט מזה ומזה, וכל הדרכים האלו בה. וכן אם קדש אשה, ועדיין לא נשאה, והלכה למדינה אחרת, ושמע שמתה, ונשא את אחותה, ואחר כך נודע שלא מתה, והתברר שהשניה אסורה עליו באיסור 'אחות אשתו' שיש בו כרת ולא תפסו בה קידושין כלל, צריכות שתיהן ממנו גט (ולהלן (ה"י) יבואר מדוע הצריכוהו לתת גט לאשתו הראשונה), וכל הדרכים האלו בהן.