ספר נשים: הלכות גירושין, פרק י
ט) אבל אם הלכה אשתו הנשואה למדינה אחרת, ושמע בה שמתה, ונשא את אחותה, ונמצאת אשתו קיימת, והתברר שהשניה היתה אסורה עליו, אין אחותה צריכה ממנו גט, שהרי לא חלו קידושיה כלל, ואשתו מותרת (שלא אסרה התורה שתי אחיות אלא את נישואי השניה, אך נישואי הראשונה שהיו בהיתר לא נאסרו מחמת אחותה), וכן שאר העריות שנשאן בחזקת היתר, ונמצאו ערוה, אינן צריכות גט, כיון שאין קדושין תופסין בעריות.
י) ומפני מה הצריכו אחות ארוסתו גט, כפי שהתבאר לעיל (ה"ח), כיון שבאופן שלא היו נישואין אלא קידושין בלבד חששו חכמים שמא יאמרו בני אדם שתנאי היה באירוסין של הראשונה, וכדת נשא את אחותה, ולכן הצריכוהו לתת גט לשניה, והואיל ויצאה אחותה בגט, ויחשבו בני אדם שזהו גט מהתורה, אחותה של זו שיצאה בגט, שהיא ארוסתו הראשונה, אסורה עליו מדרבנן, כדי שלא יאמרו בני אדם (שיחשבו שהגט שנתן לשניה היה גט מהתורה) שנשא אדם זה את אחות גרושתו, והרי הדבר אסור מהתורה.
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
