מסכת נגעים, פרק ב, משנה א

פרק ב, משנה א: בַּהֶרֶת עַזָּה נִרְאֵית בַּגֶּרְמָנִי כֵּהָה, וְהַכֵּהָה בַכּוּשִׁי עַזָּה. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲנִי כַפָּרָתָן, הֲרֵי הֵן כְּאֶשְׁכְּרוֹעַ, לֹא שְׁחוֹרִים וְלֹא לְבָנִים, אֶלָּא בֵינוֹנִיִּים. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, יֵשׁ לַצַּיָּרִים סַמְמָנִין שֶׁהֵן צָרִין צוּרוֹת שְׁחוֹרוֹת, לְבָנוֹת וּבֵינוֹנִיּוֹת. מֵבִיא סַם בֵּינוֹנִי וּמַקִּיפוֹ מִבַּחוּץ, וְתֵרָאֶה בַבֵּינוֹנִי. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מַרְאוֹת נְגָעִים לְהָקֵל אֲבָל לֹא לְהַחְמִיר, יֵרָאֶה הַגֶּרְמָנִי בִּבְשָׂרוֹ לְהָקֵל, וְהַכּוּשִׁי בַּבֵּינוֹנִי לְהָקֵל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, זֶה וָזֶה בַּבֵּינוֹנִי:

פרק ב

משנה א: משנתנו מבארת האם לובן הנגעים כפי שהתבאר לעיל שוה בכל בני האדם, או שהדבר משתנה לפי צבע עורו של הנגוע. בַּהֶרֶת עַזָּה, שזהו הנגע הלבן ביותר, נִרְאֵית בַּגֶּרְמָנִי, שעורו לבן מאד, כאילו היא כֵּהָה יותר מקרום ביצה, שזהו הלובן הפחות ביותר המטמא, וכיון שנגעו נראה כהה יותר, הרי הוא טהור. וְהבהרת הַכֵּהָה, נראית בַכּוּשִׁי, שעורו כהה מאד, כאילו היא עַזָּה, ומטמאים אותו. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲנִי כַפָּרָתָן (-עלי תבוא כל רעה הצריכה לבוא עליהם, ויתכפר עליהם), הֲרֵי הֵן כְּאֶשְׁכְּרוֹעַ – מין ארז שצבעו בינוני, ואף הם לֹא שְׁחוֹרִים וְלֹא לְבָנִים, אֶלָּא בֵינוֹנִיִּים, ומשערים את מראה הנגעים לפי גוון בינוני זה, ולכן אפילו הבהרת הנראית אצל הגרמני ככהה, מטמאת אותו, ומראה הפחות מלובן ביצה שנראה בכושי כבהרת עזה, אינו מטמא אותו. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר כדעת רבי ישמעאל, שמשערים באדם בינוני, ומוסיף לבאר כיצד רואים את הנגעים אצל מי שצבע עורו לבן ביותר או כהה ביותר, יֵשׁ לַצַּיָּרִים, המציירים צורות בני אדם לנוי, סַמְמָנִין שֶׁהֵן צָרִין בהם צוּרוֹת שְׁחוֹרוֹת ככושי, וסממנים שהם צרין בהם צורות לְבָנוֹת כגרמני, וְכן סממנים של צורות בֵינוֹנִיּוֹת, מֵבִיא סַם של צבע בֵּינוֹנִי, וּמַקִּיפוֹ לנגע מִבַּחוּץ, וְתֵרָאֶה כאילו היא בַבֵּינוֹנִי, כיון שרואה הכהן את הנגע סמוך לסם של הצבע הבינוני. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מַרְאוֹת נְגָעִים המשתנים לפי עורו של האדם, הולכים בהם לְהָקֵל, אֲבָל לֹא לְהַחְמִיר, כיון שנאמר במקום אחד 'בעור בשרו' ובמקום אחר נאמר 'בעור הבשר', ללמד שיש אופנים שרואים את הנגע לפי 'בשרו', ויש אופנים שרואים את הנגע לפי 'הבשר', ולכן, יֵרָאֶה הַגֶּרְמָנִי בִּבְשָׂרוֹ לְהָקֵל, שכיון שאפילו בהרת עזה נראית בעורו ככהה, אין מטמאים אותו, וְהַכּוּשִׁי, שאפילו לובן הפחות מקרום ביצה נראה אצלו כלבן עז, ייראה כאילו היה נגעו בַּבֵּינוֹנִי, לְהָקֵל עליו ולא לטמאותו. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, זֶה וָזֶה – בין גרמני ובין כושי, משערים את צבע נגעו כאילו היה בַּבֵּינוֹנִי, וכדעת רבי ישמעאל ורבי עקיבא.