מסכת נגעים, פרק ג, משנה ה

משנה ה: הַנְּתָקִין מִטַּמְּאִין בִּשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, בִּשְׁנֵי סִימָנִין, בְּשֵׂעָר צָהֹב דַּק וּבְפִסְיוֹן. בְּשֵׂעָר צָהֹב דַּק, בַּתְּחִלָּה, בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר. וּבְפִסְיוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר. וּמִטַּמְּאִין בִּשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, שֶׁהֵן שְׁלשָׁה עָשָׂר יוֹם:

משנה ה: הַ'נְּתָקִין', שהם נגעים בשער הראש או הזקן, מִטַּמְּאִין בִּשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת – יכולים לטמא בתוך זמן של שני שבועות מעת ראייתו הראשונה של הכהן, ובִּשְׁנֵי סִימָנִין, בְּשֵׂעָר צָהֹב דַּק שבנגע, וּבְפִסְיוֹן – בהתפשטות הנגע. ואם נטמא בְּשֵׂעָר צָהֹב דַּק, יתכן הדבר כשרואהו הכהן בַּתְּחִלָּה, בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, וכן לְאַחַר הַפְּטוּר – לאחר שכבר טיהרו. וְאילו בְפִסְיוֹן – בהתפשטות הנגע, אינו יכול להיטמא בתחילה (שהרי התפשטות הנגע מטמאת רק כשכבר ראהו הכהן והסגירו), אלא רק בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, או בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, או לְאַחַר הַפְּטוּר – לאחר שטיהרו הכהן. וּמִטַּמְּאִין בִּשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, שֶׁהֵן שְׁלשָׁה עָשָׂר יוֹם, וכפי שהתבאר לעיל, שהיום השביעי של ההסגר הראשון הוא עצמו היום הראשון של ההסגר השני, ויחד הם שלשה עשר יום בלבד.