תפילת שחרית (ב)

אתה הוא אֱלֹהֵי הדורות הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים, אתה הוא אֱלוֹהַּ השליט על כָּל בְּרִיּוֹת בעליונים ובתחתונים – שנבראו בששת ימי בראשית, ואתה הוא אֲדוֹן כָּל תּוֹלָדוֹת – הבריות שנולדו לאחר מכן, ולא באנו לשבחך בשבח מסוים – כי הרי אתה הוא הַמְּהֻלָּל בְּכָל (בְּרוֹב – בריבוי) הַתִּשְׁבָּחוֹת, הנך הַמְנַהֵג את עוֹלָמוֹ (-שמים וארץ שאינם בעלי בחירה, ואין בהם לא זכות ולא חובה) בְּחֶסֶד (-במידת החסד) וּבְרִיּוֹתָיו שהם בעלי בחירה אתה מנהיג בְּרַחֲמִים – במידת הרחמים (–כרחם אב על בנו אע"פ שאינו זכאי, פי' שיח יצחק). (וברוב חסדך אינך מסיר את השגחתך גם כשמכעיסים לפניך, אלא-) וַיהֹוָה הוא עֵר ומשגיח תמיד, הִנֵּה לֹא יָנוּם (-תנומה קלה) ומכל שכן וְלֹא יִישָׁן (-שינה גמורה) אלא תמיד משגיח על הבריות, ולא עוד אלא שהוא הינו הַמְעוֹרֵר את האנשים שהם יְשֵׁנִים ומחזיר להם את נשמתם בחמלה, וְהַמֵּקִיץ בחוזק אנשים שהם נִרְדָּמִים בתרדמה עמוקה, (מְחַיֶּה מֵתִים לעתיד לבוא, וְרוֹפֵא חוֹלִים מחוליים, פּוֹקֵחַ – פותח עיני עִוְרִים וְזוֹקֵף ומגביה אנשים שהם כְּפוּפִים מרוב צער), הַמֵּשִׂיחַ – נותן כח הדיבור באנשים אִלְּמִים (-שיוכלו לשוחח ולדבר בשטף, ראה מצו"ד דהי"א טז, ט) וְהַמַּתִּיר (וּמַתִּיר) ופותח קשרי אֲסוּרִים – אנשים שהם במאסר וְהַסּוֹמֵךְ – תומך נוֹפְלִים לבל ישארו בנפילתם וְהַזּוֹקֵף ומגביה אנשים שהם כְּפוּפִים מרוב צער, וְהַמְפַעֲנֵחַ – הפותר ומגלה דברים נֶעְלָמִים, ולפי שרק אתה לבדך עושה כל הנפלאות הללו, לכן וּלְךָ לְבַדְּךָ אֲנַחְנוּ מוֹדִים (-נותנים הודיה) גם כאשר הישועה מתגלגלת על ידי אחרים (-שהרי יודעים אנו שהכל ממך ואלו נשתלחו על ידך ואנו מודים להם רק על קיום השליחות, פי' עץ יוסף).