מסכת עדיות, פרק ה, משנה ב 2

המשך משנה ב: הַזּוֹרֵעַ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁבַּכֶּרֶם, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, קִּדֵּשׁ שׁוּרָה אֶחָת, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, קִדֵּשׁ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת. הַמְּעִיסָה, בֵּית שַׁמַּאי פּוֹטְרִין, וּבֵית הִלֵּל מְחַיְּבִין.

נאמר בתורה (דברים כב ט) "לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם, פֶּן תִּקְדַּשׁ הַמְלֵאָה, הַזֶּרַע אֲשֶׁר תִּזְרָע וּתְבוּאַת הַכָּרֶם", ופסוק זה מלמד שאסור לזרוע תבואה סמוך לכרם, והיינו בתוך מרחק ארבע אמות מהגפנים, ואם עבר וזרע 'תקדש המלאה', כלומר, נאסרו התבואה והגפנים באכילה ובהנאה ויש לשורפם באש ('תקדש' מלשון 'תוקד אש'), הַזּוֹרֵעַ תבואה בתוך מרחק אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁבַּכֶּרֶם, שעבר בכך על איסור כלאים, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, קִּדֵּשׁ – אסר בהנאה שׁוּרָה אֶחָת של גפנים, והיינו השורה הסמוכה לתבואה, כיון שהם סוברים ששורה אחת של גפנים מכונה 'כרם', וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, קִדֵּשׁ (-אסר בהנאה) שְׁתֵּי שׁוּרוֹת, כיון שהם סוברים שאין 'כרם' פחות משתי שורות, וכיון שאמרה התורה שנאסרה 'תבואת הכרם', היינו הפירות של שתי שורות הגפנים הסמוכות לתבואה.

נאמר בתורה (במדבר טו יט-כ) "וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ תָּרִימוּ תְרוּמָה לַה', רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה כִּתְרוּמַת גֹּרֶן כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ", הַמְּעִיסָה – מים רותחים שנתן לתוכם קמח, בֵּית שַׁמַּאי פּוֹטְרִין מהפרשת חלה, כיון שאין זו דרך לישת עיסה אלא דרך בישול, וּבֵית הִלֵּל מְחַיְּבִין בחלה.