דיני מצוות הלואה , פרק א
יג. אם הופקדו ביד האדם מעות, אף באופן שמותר לו להשתמש בהם לעצמו (והיינו כשהופקדו בידו כשאינם צרורים וחתומים, שמן הסתם דעתו של המפקיד שיוכל השומר להשתמש בהם לצרכיו בתורת הלוואה), אין לשומר רשות להלוותם לאחרים, אלא אם כן קיבל על עצמו שכשיבקש ממנו המפקיד את כספו ישלם לו מיד משלו, ולא ידחנו עד שישיב הלוה את הלוואתו.
"הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ,
כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹקֶיךָ"
(ויקרא רבה)
כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹקֶיךָ"
(ויקרא רבה)
