ד. אם יש לאדם סכום מסוים להלוותו, ובאים לפניו הרבה אנשים, מוטב שילווה לכל אחד מהם סכום קטן, מאשר שילווה לאחד מהם סכום גדול – ולא ישאר בידו להלוות לשאר האנשים, כיון שבכל הלואה והלואה הוא מקיים מצות עשה מן התורה, ומוטב שיקיים מצוות רבות מאשר מצוה אחת.
אמנם, אם כשייתן לאותו אחד שמבקש את ההלוואה הגדולה יעזור לו שלא יתמוטט לגמרי, יתכן שהוא קודם לאחרים, כיון שבכך שמלווה לו הוא מקיים מצות עשה נוספת, של 'וכי ימוך אחיך… והחזקת בו'.
