קריאת התורה (ב)

עַל הַכֹּל – נוסף על כל השירות והתשבחות שאנו אומרים לפניך, עוד יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאֵר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּעוֹלָמוֹת שֶׁבָּרָא – הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא, כִּרְצוֹנוֹ של ה' וְכִרְצוֹן יְרֵאָיו – הצדיקים היראים ממנו וְכִרְצוֹן כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל (-שכולם חפצים שיתגלה מלכותו עלינו במהרה#1). ה' הוא צוּר – חוזק כל הָעוֹלָמִים (-שכל העולמות נשענים עליו, מלבי"ם ישעיה כו, ד), אֲדוֹן כָּל הַבְּרִיּוֹת, אֱלוֹהַּ השולט על כָּל הַנְּפָשׁוֹת שבעולם, הַיּוֹשֵׁב בְּמֶרְחֲבֵי מָרוֹם (-בשמים הרחבים), הַשּׁוֹכֵן בִּשְׁמֵי שְׁמֵי – השמים העליונים אשר נבראו מימי קֶדֶם – בששת ימי בראשית, אשר קְדֻשָּׁתוֹ יתברך שמו נראית כבר עכשיו עַל הַחַיּוֹת (-כינוי למלאכים נושאי המרכבה כביכול) וּקְדֻשָּׁתוֹ נראית כבר עכשיו עַל כִּסֵּא הַכָּבוֹד#2. וּבְכֵן (-שקדושתו עתה רק על החיות ועל כסא הכבוד, רוקח) אנו מתפללים: יִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ בָּנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בהגלות כבוד מלכותך עלינו לְעֵינֵי כָּל חָי (-שתיראה כבר גם עלינו בלא שום הסתר). וְנֹאמַר לְפָנָיו אז שִׁיר חָדָשׁ על גאולתנו ופדות נפשנו (-כאשר אומרים לפניך עתה החיות, סידור חסידי אשכנז), כַּכָּתוּב (בעת הגאולה יֵאָמֵר לבני ישראל:) שִׁירוּ כולכם לֵאלֹהִים זַמְּרוּ לכבוד שְׁמוֹ (-שהוא שלם עכשיו), סֹלּוּ – שבחו ורוממו לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת – לה' היושב בשמים הקרויים "ערבות" בְּיָהּ שְׁמוֹ – בשמו י-ה, שהוא מורה על היותו נורא ומטיל אימה על בריותיו, וְעִלְזוּ לְפָנָיו בשמחה (-בבחינת וגילו ברעדה, רש"י). וְנִרְאֵהוּ אז עַיִן בְּעַיִן – בראיה ברורה וחושית בְּשׁוּבוֹ – בעת שהוא שב אֶל נָוֵהוּ (-מעונו, בית המקדש), כַּכָּתוּב על ידי ישעיה נביאך: כִּי עַיִן בְּעַיִן – בראיה חושית (-כלומר, לא רק בידיעה והבנה שכלית, אלא 'עין' השכל יראה 'בעין' הבשר הגשמית, ראה מלבי"ם) יִרְאוּ בני ישראל בְּשׁוּב יְהֹוָה לשכון בעיר צִיּוֹן. וְנֶאֱמַר עוד שם: כי כאשר יצאו בני ישראל מהגלות ביד רמה וְנִגְלָה (-יתגלה) אז כְּבוֹד יְהֹוָה, וְרָאוּ ויבינו כָל בני בָּשָׂר (-בני אדם) יַחְדָּו (-כולם כאחד) כִּי פִּי יְהֹוָה הוא אשר דִּבֵּר והבטיח את כל הנבואות שהשמיעו הנביאים – שהרי התקיימו כולם.