תפילת שחרית, תפילת שמונה עשרה (ד)

תפילת שמונה עשרה

נַקְדִּישָׁךְ וְנַעֲרִיצָךְ – נאמר לפניך קדושה ודברי הערצה (-שחזק אתה, ע"פ ישעיה כט, כג) כְּנֹעַם שִׂיחַ (-שיחת) סוֹד – חבורת המלאכים שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ (-השורפים בהבל פיהם, אבודרהם) הַמְשַׁלְּשִׁים לְךָ אשר שלש פעמים אומרים לפניך קְדֻשָּׁה כַּכָּתוּב עַל יַד ישעיה נְבִיאֶךָ (ו, ג): וְקָרָא זֶה (-מלאך אחד) אֶל זֶה (-חברו) ליטול רשות (-שלא יקדים האחד ויתחייב שריפה, רש"י שם), וְאָמַר לפניו (כולם כאיש אחד).

קָדוֹשׁ – בעולמות העליונים, קָדוֹשׁ – בעולמות התחתונים, קָדוֹשׁ – לעולמי עד, יְהֹוָה צְבָאוֹת – המושל על כל צִבְאוֹת השמים והארץ אשר מְלֹא (-מלאה) כָל הָאָרֶץ מזיו כְּבוֹדוֹ. והמלאכים הניצבים לְעֻמָּתָם מְשַׁבְּחִים את ה' וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ – מבורך כְּבוֹד יְהֹוָה מִמְּקוֹמוֹ מהמקום בו הוא נמצא (-לפי שאין יודעים היכן הוא). וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ (-ב"כתובים") כָּתוּב לֵאמֹר: יִמְלֹךְ יְהֹוָה לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ – השוכן בצִיּוֹן יהא שם לעתיד לְדֹר וָדֹר (-לדורי דורות), ועל כך הַלְלוּיָהּ (-הללו את ה').