תפילת מוסף (י)

כמו כֶּתֶם – תכשיט מפואר העשוי טָהוֹר פָּז – זהב מזוקק, כך הוא דְּמוּת רֹאשׁוֹ (-ואינו צריך לשום תכשיט), וְחַק (-וחקוק) עַל מֵצַח (-מצחו כביכול) כְּבוֹד שֵׁם קָדְשׁוֹ (-הוא שם בן ארבע אותיות) ואינו צריך שיכבדוהו אחרים.

(אבל בכל זאת-) לְחֵן וּלְכָבוֹד צְבִי תִפְאָרָה – וליופי מפואר, נחשב לו את אשר אֻמָּתוֹ (-כנסת ישראל) לוֹ עִטְּרָה עֲטָרָה – קשרה כתר בתפילותיה ותהלותיה (-כי באהבתו לישראל הוא חפץ בתהלתם).

(כשהוא נדמה כאיש מלחמה בצאתו להושיע את עמו, אזי) מַחְלְפוֹת – שערות רֹאשׁוֹ שחורות כְּבִימֵי בְחֻרוֹת, קְוֻצּוֹתָיו – שערות פאותיו סדורות תַּלְתַּלִּים (-סלסולים) שְׁחוֹרוֹת (-כל זה הוא נוי לאדם צעיר).

העיר ירושלים הקרויה "נְוֵה הַצֶּדֶק" (-מדור הצדק) שהיא צְבִי (-הדר) תִפְאַרְתּוֹ, יַעֲלֶה נָּא אותה ה' שתעמוד עַל רֹאשׁ (-בראש) שִׂמְחָתוֹ (-שיהא זה הדבר החשוב ביותר לפניו).

סְגֻלָּתוֹ תְּהִי נָא שְׁמוּרָה ואחוזה בְיָדוֹ כמו עֲטֶרֶת יקרה וּצְנִיף (-וכמו מצנפת) מְלוּכָה שהיא צְבִי תִפְאֶרֶת (-יפה ומפוארת).

כנסת ישראל שהם עֲמוּסִים וטעונים ביד הקב"ה, נְשָׂאָם והוציאם ממצרים אל הר סיני ושם עֲטֶרֶת מלוכה עִנְּדָם – קשר להם. מֵאֲשֶׁר יָקְרוּ – מכיון שהיו יקרים בְּעֵינָיו על כן כִּבְּדָם.