יום חמישי
כ"ד תמוז התשפ"ו

חיפוש בארכיון

מסכת תענית, פרק ג, שיעור 22

גמרא

שנינו במשנה, 'אָמַר לָהֶן צְּאוּ וּרְאוּ אם נמחית אבן הטוען', כלומר, כשם שלא יתכן שתימחה האבן, כך אין מתפללים שיפסקו הגשמים. מבררת הגמרא, מַאי טַעֲמָא – מה הטעם שלא רצה להתפלל שיפסקו הגשמים. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ, אָמַר שְׁמוּאֵל, לְפִי שֶּׁאֵין מִתְפַּלְּלִין עַל רוֹב הַטּוֹבָה – על ריבוי הטובה, שתיפסק, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג י) 'הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וְגוֹ' וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר ה' צְבָאוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי', ובביאור הלשון 'עַד בְּלִי דָי', אָמַר רָמִי בַּר רַב יוּדִי, אָמַר רַב, עַד שֶׁיִּבְלוּ שִׂפְתוֹתֵיכֶם מִלּוֹמַר דַּי, הרי שכך היא מידתו של הקדוש ברוך הוא, כשהוא נענה לישראל הרי הוא משפיע עליהם שפע גדול של טובה, ולכך אין מתפללים שתיפסק אותה טובה.

הגמרא מבארת עתה שיש מקומות שצריך להתפלל שיפסקו הגשמים: אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב, וּבַגּוֹלָה – בבבל, אם יש גשמים מרובים, מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן מִיָּד, כיון שהיא עמוקה, והבתים עשויים לטבוע בריבוי המים. תַּנְיָא נַמִי הָכִי – שנינו כן אף בברייתא, בִּזְמַן שֶׁהַגְּשָׁמִים מְרֻבִּין, אַנְשֵׁי מִשְׁמָר שׁוֹלְחִין לְאַנְשֵׁי מַעֲמָד, תְּנוּ עֵינֵיכֶם – התבוננו בתפילות ובתעניות בַּאֲחֵיכֶם שֶׁבַּגּוֹלָה, שלא ינזקו מחמת ריבוי הגשמים, שֶׁלֹּא יְּהוּ בָּתֵּיהֶם קִבְרֵיהֶן.

 

תָּנוּ רַבָּנָן בברייתא, אם קיבלו הציבור תענית מחמת עצירת גשמים, ובאמצע היום התחילו לרדת גשמים, עַד מָתַי יִהְיוּ הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין וִיְהוּ הַצִּבּוּר פּוֹסְקִין מִתַּעֲנִיתָם – מהו שיעור ירידת הגשמים שלאחריו יכולים הציבור להפסיק להתענות, כִּמְלֹא בֶּרֶךְ הַמַּחֲרֵשָׁה – אם התמלאה הקרקע בשיעור עומק החריצים שהמחרישה עושה באדמה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בַּחֲרֵיבָה – בקרקע שלא היתה מעובדת זמן רב, עד שיכנסו בה המים בעומק טֶפַח. בְּבֵינוֹנִית – שעיבדו אותה לפני זמן קצר, אך כעת אינה מעובדת, השיעור הוא שיכנסו המים בעומק טְפָחַיִים. בָּעֲבוּדָה – בקרקע המעובדת עתה, השיעור הוא שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. פוסק הרי"ף: וְקַיְימָא לָן כְּרַבִּי יְהוּדָה.

 

משנה

הָיוּ העם מִתְעַנִּין על ירידת גשמים, והתחילו להתענות כבר בערב, וְיָרְדוּ לָהֶם גְּשָׁמִים קֹדֶם הָנֵץ הַחַמָּה, לֹא יַשְׁלִימוּ את התענית, כיון שעדיין לא חל על אותו יום שם 'תענית', וכבר ירדו גשמים. אבל אם ירדו גשמים לְאַחַר הָנֵץ הַחַמָּה, יַשְׁלִימוּ את התענית. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר חולק ואוֹמֵר, אם ירדו גשמים קֹדֶם חֲצוֹת היום, לֹא יַשְׁלִימוּ, כיון שחצות זהו זמן סעודה, וקודם זמן הסעודה עדיין לא חל על היום שם 'תענית', אבל אם ירדו הגשמים לְאַחַר חֲצוֹת, שכבר עבר זמן הסעודה ולא אכלו, נמצא שחל על היום שם תענית, ויַשְׁלִימוּ.

 

"גָּדוֹל מִכּוּלָּם רַב יִצְחָק בְּרַבִּי יַעֲקֹב בֶּן אַלְפַאסִי... חִבֵּר הֲלָכוֹת כְּמוֹ תַּלְמוּד קָטָן, וּמִימוֹת רַב הַאי לֹא נִמְצָא כָּמוֹהוּ גָּדוֹל בְּחָכְמָה."
(ספר יוחסין)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?